קטנה ומתריסה

מצבי רוח, כאבי ראש, משקל שמתעקש להישאר גבוה ועור יבש - כל אלה ועוד רבים אחרים יכולים לרמוז על חוסר תפקוד של בלוטה קטנה אך חשובה

אורי הדסה קלוש ומנו אקרמן , י"ד באייר תשע"ה

קודם כל ספורט
קודם כל ספורט
צילום: פנימה

התירואיד, או התריס, היא בלוטה הממוקמת באזור הצוואר, ופעילותה ההורמונלית תלויה בשלושה גורמים: זמינות המינרל יודין החיוני לתפקוד הגוף, בריאות הבלוטה עצמה וכמות הורמון ה-TSH המופרש מהמוח ואחראי על רמת ההורמונים בבלוטה.

איך מזהים שיש בעיה? ומה ניתן לעשות?

להשתלט על ההורמונים- אורי הדסה קלוש:

קצת סטטיסטיקה: נשים נוטות לסבול מחוסר פעילות של הבלוטה (היפותירואיד) יותר מגברים ובעיקר בגיל מבוגר. אבחון תפקוד הבלוטה אפשרי באמצעות בדיקת דם פשוטה במרפאה, בעוד הטיפול הקונבנציונלי הניתן במקרים קיצוניים הוא לכל החיים. האם ניתן להיעזר בצמחים? בשלבים הראשוניים ניתן בהחלט להשתמש בצמחים כתחליף לתרופות, ובשלבים מתקדמים כדאי לשלבם עם הרפואה הקונבנציונלית. אם הרופא ישתכנע בהשפעתם, הוא בוודאי ישמח להוריד בהדרגה את מינון התרופה.

להגביר את היוד
הצמחים העשירים ביותר ביוד גדלים בקרקעית הים ואלה הם האצות. הסוגים העיקריים כוללים קלפ וספירולינה, וכדאי להוסיף אותם ללא הגבלה למרקים, לסלטים, לתבשילים ולחליטות. היום ניתן להשיגם גם כמיצוי או כקפסולות לשימוש יומיומי.

חומר נוסף הנקרא תירוקסין הוא המרכיב את ההורמונים המיוצרים בבלוטה. ניתן להגביר את כמותו באמצעות עלים ירוקים של תרד, עלי חרדל, עלי שעועית, נבטי שעועית, סויה, שיבולת שועל, פירות חרוב, זרעי דלעת, שומשום וכרוב.

מיץ סחוט מאגוזי מלך ירוקים מכפיל פי שניים את כמות התירוקסין. חליטה מהפירות הטריים ניתן להכין על ידי בישול של כעשרים דקות להגברת התירוקסין בכ-30 אחוזים. שמן אגוזי מלך, אם מצליחים להשיגו, יעיל באופן דומה וניתן להוסיפו לתבשילים.

נרמול התריס
צמחים לאיזון התפקוד יעילים גם למקרה של תת-פעילות וגם למניעת יתר-פעילות וכוללים ערבז, פלפל האדום (קאיין), סו פלמטו, היפריקום למניעת תופעות רגשיות הנובעות מחוסר בבלוטה (MAO), מליסה וורבנה. על פי מחקרים מרוסיה מכיל הצנון חומר שנקרא רפנין, אשר מסייע לשמירת האיזון בתפקוד הבלוטה ומשמש בעיקר ברוסיה לטיפול בתופעות אלה.

בלוטה נמרצת
תופעת יתר פעילות של בלוטת התריס היא למעשה עלייה בלתי נורמלית ברמת ההורמונים המופרשים מהבלוטה אל מחזור הדם. המחלה נקראת גם מחלת גרייבס (על שם פיזיקאי אירי שמצא את הסיבה לתופעה בתחילת המאה ה-19) ומתבטאת בבלוטת תריס מוגדלת, בדופק מהיר, בהזעה בלתי נשלטת ובהגברה במטבוליזם המביאה לאובדן משקל וכן סימפטומים נוירולוגיים כמו חוסר שקט, עצבנות ושרירים מכווצים.

הגורמים המביאים לעלייה בהפרשת ההורמונים דומים לסיבות לתת-פעילות בבלוטה וקשורים בהצטברות של יודין וקושי בספיגה וברמת ה-TSH שמופרש מהמוח באופן מוגבר מהרגיל. 

כף הזאב (bugleweed) הוא אחד הצמחים העיקריים לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס. הוא מגביר את ספיגת היודין ומוריד את כמות ההורמונים המופרשת אל הדם. מיצוי של העלים בכוהל מומלץ יותר מחליטה, וניתן להוסיף אליו מליסה וורבנה המורידות אף הן את מינון ה-TSH, צמח "מרפא הכל" (prunella) ועלי ברוקולי לדיכוי תפקוד הבלוטה. חליטה מומלצת לסובלים מהיפרתירואיד תכלול שתי כפיות מליסה, כפית כף הזאב, מנטה, רוזמרין וורבנה – גם טעים וגם בריא. 

כשאת עייפה - מנו אקרמן:

ישנן שתי בעיות נפוצות במיוחד הקשורות לפעילותה של בלוטת המגן. הראשונה היא פעילות עודפת שנקראת hyperthyroidisme, והשנייה היא תת פעילות שנקראת hypothyroidisme. אתמקד כאן בבעיה השנייה - תת פעילות.

ראשית, האם חלק מהתסמינים הבאים מוכרים לך? עייפות גדולה, נשירת שער, עצירות, עור יבש, מצבי רוח משתנים, עצבנות, בעיות שינה, שינויים בווסת, קשיי פוריות, קור או השמנה. כל אלו הם סימנים לתת פעילות בלוטת המגן המתאפיינת בירידה של ייצור ההורמונים וכפועל יוצא מכך בהאטה כללית של תפקודי הגוף.

ישנן סיבות שונות להופעתו של היפותירואידיזם, אולם הוא נפוץ יותר בקרב נשים, בעיקר בגיל המעבר או אחרי לידה. כלומר, הוא מופיע כתוצאה משינויים הורמונליים של מערכות אחרות. דבר זה הגיוני לחלוטין, בהתחשב בקשר בין המערכות ההורמונליות השונות בגוף.

ייתכן שחלק מהתסמינים שהובאו לעיל נשמעים לך מוכרים, אבל חשוב לזכור שרק הופעתם של חלק ניכר מתוכם עשויה לעורר חשש מבוסס להיפותירואידיזם. מצד שני, תסמינים אלה כל כך נפוצים שניתן לתרץ אותם במגוון סיבות, כמו תקופת מבחנים, מזג האוויר וכדומה, לפני שבכלל חושבים על האפשרות של שיבוש בפעילות בלוטת המגן.

מה יש לרפואה האלטרנטיבית להציע ברמת ההגנה על הבלוטה?
ראשית, פעילות גופנית. j.e pizzorno, אחד מגדולי הנטורופטים בימינו, מסביר שפעילות גופנית לא רק דוחפת את הבלוטה לייצר הורמונים, אלא היא גם מעלה את רגישות רקמות המטרה להורמונים. שנית, במסגרת תרגילי יוגה ישנן תנוחות המכוונות ספציפית להמרצת הבלוטה. 

ולבסוף, תוספים. המינרלים הנחוצים לבלוטה הם: סלניום, אבץ ויוד. לגבי היוד, הכי טוב לצרוך אותו במזון ולא כתוסף. המאכלים שעשירים ביוד הם דגי ים דוגמת סלמון והרינג, אצות ים, אספרגוס, פטריות, סויה ושום. אם בכל זאת בוחרים לקחת את התוסף, המינון המומלץ הוא 150 מיקרוגרם ליום. 

פורסם לראשונה בפנימה 

לרכישת מנוי לחצי כאן