מעבר לכל המחלוקות- אב אחד לנו

ימי ספירת העומר מציפים סוגיות העשויות לערער את אחדות ישראל. אל לנו ליפול מכך- מכתב לנשים לכבוד ימים מיוחדים אלו

אורה רבקה וינגרוט- עולם קטן , י"ז באייר תשע"ה

דגלים. אילוסטרציה
דגלים. אילוסטרציה
פלאש 90

יש ערכים שאנחנו משתמשים בהם תדיר, אבל דווקא מחמת השימוש התמידי בהם, נראה כי הם לפעמים הופכים להיות 'פלקטיים'. דוגמא כזו היא "אהבת ישראל". כולם יודעים שאהבת ישראל היא כלל גדול בתורה. אנחנו יודעים גם שבימים אלו של ספירת העומר, אנחנו צריכים לתקן את הפגם של תלמידי רבי עקיבא בתחום זה. אך עד כמה האהבה הזו נוגעת לנו?
כשאנחנו שואלות לשלומה של מישהי, ואפילו לקרובות אלינו ביותר, האם אנחנו קשובות מספיק לתשובה המתלווה ל'מה נשמע' ו'מה שלומך'?

למשל, כשאנחנו הולכות ברחוב, האם אנחנו מרגישות שממש מתחשק לנו לגשת לכל אחת ואחת הנקרת בדרכנו ולחבק אותה? אם איננו עושות זאת מחשש שמא יאשפזו אותנו באיזו מחלקה סגורה ח"ו, ניחא. אבל מן הסתם מעולם לא עברה אצלנו הרגשה כזו...

אז נעזוב לרגע את דוגמת הקיצון הזו, ונלך על משהו פשוט הרבה יותר –  האם אנחנו נוהגות להגיד 'בוקר טוב' לכל מי שנקרות בדרכנו, או לפחות 'שבת שלום'? אנחנו נמנעות משאילת שלום לגברים מטעמי צניעות (ראו: מידות הראיה, צניעות), אך מה עם חצי האנושות הנשי? וכשאנחנו שואלות לשלומה של מישהי, ואפילו לקרובות אלינו ביותר, האם אנחנו קשובות מספיק לתשובה המתלווה ל'מה נשמע' ו'מה שלומך'?

לחמם את הלב. שלנו

ימי ספירת העומר מאתגרים אותנו למול את ערלת הלב ולפגוש זו את זו, עם לב בשר – רך, חם וחי. זה הזמן להאיר פנים, להקרין חום ולשדר חיבה. זה הזמן להתעניין באמת, להאזין, להתבונן ולגלות אכפתיות. זה הזמן לחשוב על מעשה קטן שיעשה את היום, מילה טובה שתחמם את הלב. זה הזמן לאהוב יותר את הרחוקים וגם את הקרובים ביותר.

אך לאהבת ישראל גם צד שני, והוא ההימנעות משלילתה. המצוה "ואהבת לרעך כמוך" מגיעה בהמשך לתחילת הפסוק "לא תקום ולא תטור את בני עמך" (ויקרא יט, יח). בימים אלו של הספירה אנחנו נקראות לעשות חשבון נפש נוקב גם על מטענים קשים שאנחנו נושאות בלב. ייתכן ואנחנו נוטרות איבה על מילה פוגענית שנורתה לעברנו, ייתכן גם שאנחנו 'שומרות מרחק' מבנות או מקבוצות מסוימות.

אני אחיך אל תשכח

המפחיד ביותר הוא, שיכול להיות שאנחנו נכשלות בשנאה של ממש גם כלפי קבוצות שלמות בעם ישראל. לצערנו, אנחנו שבויות בסטריאוטיפים ודעות קדומות על פלגים שלמים בחברה, ובלא משים מנתקות את עצמנו מהם. מעניין שדווקא בימי ספירת העומר מגיעים ימי שמחה כמו יום העצמאות ויום ירושלים, שמעלים גם שאלות השקפתיות קשות, שמעוררות מחלוקות אף בתוככי הציבור הדתי והחרדי. ימי הספירה לא אמורים לטשטש את הבירורים, אך כן לפתוח בנפש פתח להבנה וכבוד גם לדעות שונות משלנו. מעבר לזאת עלינו לזכור, כי מעבר לכל המחלוקות, ההשקפות וההגדרות – אב אחד לכולנו: "ואהבת לרעך כמוך – אני ה'".

שנזכה מתוך ההתבוננות בנקודה האלוקית שבנו, ובתוך כל אחד ואחת מישראל, לאהוב זו את זו באמת.

הצטרפו עכשיו למנויי מגזין הנוער ''עולם קטן''