מחיר המאבק בהצגה שהאדירה מחבל רוצח

בכיר 'העבודה' בחיפה נאבק בתיאטרון שהעלה את ההצגה על קורותיו של המחבל שרצח את משה תמם הי"ד ומאז הוא זוכה לקיתונות של השמצות.

שמעון כהן , כ"ב באייר תשע"ה

דגלי אש"ף בלב חיפה בהפגנת תומכי ההצגה
דגלי אש"ף בלב חיפה בהפגנת תומכי ההצגה
צילום: אלמגור

ביומן ערוץ 7 שבנו לעסוק בהצגה שהעלה תיאטרון 'אל מידאן' החיפאי על קורות חייו של המחבל רוצחו של החייל משה תמם הי"ד. מסתבר שמאמציו של איש מפלגת העבודה להיאבק בהצגה גוררים נגדו תגובות חריפות.

דוד מגן, המכהן כיו"ר ועדת החקיקה של מחוז חיפה במפלגת העבודה וחבר ועידת המפלגה, הוביל את המאבק נגד ההצגה והוא מספר כי נודע לו עליה מפנייתו של שי גליק, פעיל חברתי תושב ירושלים, שהפנה את תשומת ליבו לקיומה של ההצגה ולמה שמסתתר מאחוריה. "התחלחלתי והזדעזעתי", הוא מספר ומדגיש כי גילה שההצגה עולה במסגרת יום האסיר הפלשתיני, עובדה שהחריפה את חרדתו, בעיקר לנוכח העובדה שהתיאטרון זוכה למימון עירוני ולמימון של משרד התרבות.

"גייסתי את התותחים הכבדים במועצת העיר. פניתי במכתב זהה לכל חברי המועצה שהתבקשו להפסיק את המימון לתיאטרון. חלק הגיבו וחלק לא. שמחתי שהתגייסו מהבית היהודי והליכוד והייתה התגייסות גם של אנשים ממפלגת העבודה. המגיבים ציינו שלא ידעו ולמעשה זה עבר מתחת לרדאר", הוא אומר ומבהיר כי "אירועים משווקים לשמאל קיצוני בפייסבוק" וממילא אינם מגיעים תמיד לידיעת הציבור הרחב ולידיעת האחראים על התקצוב ברשות המוניציפאלית.

מגן מחדד את דבריו וקובע כי ההצגה על רוצחו של תמם אינה יחידה ולמעשה התיאטרון פועל כ"עוכר ישראל", כהגדרתו. בכלל האירועים שהוא מקיים גם כנסי הצדעה לבשאר אסאד וכנסי הצדעה לג'ורג' חבש. מסתבר כי כאשר מלינים על התכנים שעולים בתיאטרון מצטדקת ההנהלה בתואנה שהיא רק משכירה את האולם ואין לה שליטה על התכנים. לדברי מגן "יש לאקונה בחוק שמאפשרת זאת".

על זאת הוא מוסיף וקובע כי בהצגה על המחבל הרוצח התיאטרון חצה את הגבולות שכן מדובר בהפקה של התיאטרון עצמו בשיתוף עמותת 'פלשתיניאת', ארגון נשים למען שלום (שמגן קובע כי אין קשר בינן לבין שלום) והעמותה למען האסיר הפלשתיני ביום האסיר הפלשתיני, כאשר הכל נעשה במימון עיריית חיפה.

"אני לא איש ימין ולא חשוד בכך, אלא איש 'העבודה', אבל זה לא אומר שבגלל זה צריך לראות דבר כזה. תכנים פלשתיניים לאומניים תומכי טרור לא יהיו בעיר הזו, לא במימון עירוני ולא במימון ממשלתי. יש פעם ראשונה קונצנזוס במועצת העיר, לבד מאדם אחד שהצביע בטעות נגד, הסכמה מקיר לקיר על שלילת מימון לחודש עד השלמת הבדיקה ואני מתכוון ללוות מקרוב את בדיקת הוועדה שכבר הוקמה".

"אנשי השמאל הקיצוני מנסים להסית את הדיון למישור האמנותי ומדברים על זה שלא ראיתי את ההצגה ואני לא מבין בתיאטרון אבל זה לא העניין האמנותי. שיתנתקו מעטין הארנונה והעטין הציבורי ואני יורד מהעניין. יש לנו בחיפה מקרה דומה – עמותת מכבי חיפה מכרה מבנה לאחרונה של קולנוע במרכז העיר לעמותה קטארית בהרבה כסף שאיש לא רצה לשלם סכום כזה, ויוקם שם על חורבות הקולנוע מרכז למורשת פלשתינית. אין לי מה לעשות עם זה, אבל אם הייתי משלם על המרכז הזה מכספי העירייה הייתי משתגע. או שיסכימו לפיקוח או לחילופין שיתנתקו מהכסף".

כאמור, בעקבות הקריאה הזו של מגן ופעילותו לקידום עצירת המימון לתיאטרון 'אל מידאן' או קביעת סטנדרטים לתפקודו, החלה מתקפה אישית נגדו, בעיקר ברשתות החברתיות. מגן מספר כי הוא זוכה לכינויים קשים. "מכל הספקטרום שמשמאל למפלגת עבודה מגיעים אנשים שאיבדו את שפיותם או את ציוניותם וקוראים לי בשמות אבל אני לא מתרגש גם אם הם קוראים לי פאשיסט, סטאליניסט או סותם פיות. אני הולך עם האמת שלי. האמת הזו היא האמת הציונית שמנחה את הציונות כבר מאה ועשרים שנה להתנגד ללאומיות הפלשתינית ולהבין שיש פה מאבק ואנחנו ממשיכים אותו. אנחנו לוקחים את המרחב הציבורי חזרה ואומרים להם – לא תשתוללו".

"הם לא יוכלו לייחס לי גזענות. יכולים להעלות הצגה ביקורתית כלפי השלטון, על אפלייה, על הדרה, על גזענות, זה לגיטימי, אבל על רוצח שרצח חייל? הצגה אנטי ציונית שמתכתבת עם יום האסיר הפלשתיני? זו לא אמנות זו פרובוגנדה פרופר", אומר מגן המדגיש כי הוא נכון ללמוד את תפיסתו של הצד שמנגד אוך את זה יש לעשות תחת פיקוח ומלימוד על נרטיב ועד הלל לרוצח המרחק גדול.

לפי שעה ממתין מגן להכרעת הוועדה שהוקמה ולטעמו ניצחון מוחלט יהיה אם יוחלט על הורדת ההצגה ויקבעו סטנדרטים לפעילותו או שיוחלט על ביטול המימון העירוני לתיאטרון.

לקראת סוף הדברים סיפר על מכירת מבנה הקולנוע שבלב חיפה לעמותה הקטארית וציין כי יתכן וההצעה הקטארית הייתה הגבוהה באופן משמעותי מכל הצעה אחרת, אך גם יתכן שלא הייתה הצעה כלל. הוא עצמו לא היה בחדרי המו"מ ואינו מכיר את השיקולים למכירה. "המבנה הזה שירת בעבר מועדון שנהניתי לפקוד אותו. לצערי העירייה כבר לא מתעניינת במועדונים והמועדון נסגר והבניין שומם כבר הרבה שנים, וכנראה כשהגיעה הצעה יחסית גבוהה לא הייתה ברירה אלא למכור. אבל גם אם זה מרתיח ומעצבן אותי אני לא יכול לעשות דבר כשמדובר ברכוש פרטי. אני יכול לומר שלא יעלה הצגה שפוגעת בי ובמדינה ובמשטר בכספים שלי. שלא ייגע בכסף הציוני הזה".

"אותו אחד ששילם שישה מיליון עבור המבנה הזה שיעביר עוד שלושה מיליון בהוראת קבע לתיאטרון וישחרר את משלם המיסים החיפאי והישראלי מהעונש הזה...", ממליץ מגן.