סרטן בלוטת התריס מהווה את הגידול הממאיר האנדוקריני השכיח ביותר בעולם כיום, ללא קשר למוצא אתני או למיקום גיאוגרפי.
שכיחות סרטן זה הולכת וגדלה בשלושת העשורים האחרונים, בין היתר, עקב ריבוי בביצוע בדיקות סקר שונות. במקביל, נראה כי הודות לאבחון הקל יחסית של סרטן מסוג זה, באמצעות בדיקות הדמיה פשוטות, ישנה עליה משמעותית בביצוע ניתוחים לכריתת בלוטת התריס. אך למרות זאת, באופן מפתיע, נתונים אלו לא באים לידי ביטוי בשיפור בתוחלת החיים בקרב החולים.
בשנים האחרונות חל שינוי במגמת הטיפול בחולים הללו, נושא אשר נידון לאחרונה בכנס בינלאומי ורב – תחומי שהתקיים בבית החולים רמב"ם.
הטיפול הראשוני בסרטן בלוטת התריס מהסוג הפפילרי (הסוג השכיח ביותר), מסבירים מומחי רמב"ם, הוא ניתוח ולאחריו, במידת הצורך, ניתן טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי. במקומות רבים בעולם, הטיפול הניתוחי כולל לרוב כריתה מלאה של בלוטת התריס, ולעיתים אף כריתה של בלוטות הלימפה בצוואר - ניתוח גדול הכרוך לעיתים בסיכונים ובתחלואה משמעותית.
בשנים האחרונות התפתחו גישות שונות בקרב מומחים בתחום, בנוגע לטיפול בחולים עם סרטן בלוטת התריס המוגדר ברמת סיכון נמוכה. הכוונה היא לחולים צעירים עם גידולים קטנים וללא עדות לגרורות בבלוטות לימפה. בחולים אלו קיימת אפשרות לבצע כריתה חלקית בלבד של בלוטת התריס. רופאים בארה"ב וביפן מקיימים כעת מחקרים, בהם לוקחים חלק מטופלים בסיכון נמוך מאוד, אשר כלל לא עוברים ניתוח ונמצאים במעקב בלבד. עד כה ממצאי המחקר הראו שמעקב בלבד הוא בטוח ואפשרי במטופלים אלו.
על מנת לדון באותם נושאים שנויים במחלוקת באשר לטיפול בגידולי בלוטת התריס, ובניסיון להגיע לקונצנזוס, נערך לאחרונה ברמב"ם הכינוס הרב-תחומי השלישי בנושא בלוטת התריס, בהשתתפות רופאים מכל הארץ ומהעולם. בכנס השתתפו מאות רופאים מתחומי אא"ג, ניתוחי ראש צוואר, כירורגיה, אנדוקרינולוגיה, אונקולוגיה פתולוגיה והדמיה.
"אנו רואים עליה משמעותית במספר הניתוחים של בלוטת התריס בשנים האחרונות", אומר פרופ' זיו גיל, מנהל מחלקת אא"ג ברמב"ם וממארגני הכינוס. "עם זאת, רוב הניתוחים הם בחולים בדרגת סיכון נמוכה, שהסיכוי שלהם למות ממחלות לב או תאונות דרכים למשל, עולה על הסיכוי למות ממחלת הסרטן".
במהלך הכינוס הוצגו מחקרים המראים כי יותר ממחצית מכל הקרצינומות הפפילריות בבלוטת התריס, קטנות מ-2 ס"מ. אחד הנושאים שעלו בכנס הוא האפשרות לניתוחים משמרים, קרי כריתה חלקית בלבד של בלוטת התריס או מעקב אחרי גרורות בבלוטות לימפה, בחולים בדרגת סיכון נמוכה. תרופות חדשות יכולות לעכב את התקדמות המחלה ואף להעלים אותה.
בחלקו השני של הכנס הוצגו טיפולים חדשים לגידולים מתקדמים של בלוטת התריס. "קבוצת החולים הזו שונה מאד מהקבוצה שבסיכון נמוך", מסבירה ד"ר שגית זולוטוב, רופאה בכירה במכון האנדוקרינולוגי ברמב"ם, "מדובר בקבוצה קטנה יחסית של מטופלים שמאובחנים בגיל מבוגר או אנשים שנחשפו לקרינה בילדות. במטופלים אלו המחלה מתקדמת מהר ונוטה לשלוח גרורות. בנוסף, היא גם אינה מגיבה לטיפול המקובל כמו מתן יוד רדיואקטיבי".
הטיפול הרווח בקבוצה זו הוא ניתוח לכריתת הגידול, אבל אם בעבר לא היה לרופאים מה להציע לחולים עם מחלה גרורתית, בכנס רמב"ם הוצגה בשורה חדשה - תרופות ביולוגיות שחלקן אף נמצאות בסל הבריאות, היכולות לעכב את התקדמות המחלה ובמקרים מסוימים אף להביא להיעלמותה. "אנחנו נמצאים בעידן חדש", מצהיר ד"ר סאלם בלאן, מנהל היחידה לאונקולוגיה של הראש והצוואר ברמב"ם, "אני צופה שבשנים הקרובות יכנסו יותר ויותר תרופות ביולוגיות לסל הבריאות ונוכל להאריך חיים גם לחולים עם גרורות מרוחקות של סרטן בלוטת התריס".
הכנס כולו עמד בסימן הטיפול הרב-תחומי בסרטן בכלל ובגידולי בלוטת התריס בפרט. "מחקרים שנעשו באוסטרליה, ארה"ב וטייוואן מראים בצורה חד משמעית שהצלחת הטיפול תלויה בשני גורמים עיקריים" מציין פרופ' זיו גיל, "האחד- ניתוח במרכזים אוניברסיטאיים המנוסים בטיפול במספר רב של חולים והשני- טיפול על ידי צוות רב- תחומי, הכולל לא רק את המנתח הבודד אלא גם אנדוקרינולוג, אונקולוג וצוות תומך פרא - רפואי המלווים את החולים שנים לאחר הניתוח".