ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטןצילום: ניסים לב

יש נשים יצירתיות. כזאת היא חמדה. היא מגיעה למרפאתי מדי שנה ורבע (בול!), ומביעה בעיני התכלת הגדולות שלה את אשר על לבה.

היא מאוד רוצה לקבל טיפול כדי להרות שוב. אבל, אני משיבה לה בתמיהה, הרי לתינוקת עוד לא מלאו שישה ירחים. תיהני ממנה קצת, תתענגי על ההנקה, תמצאי לך זמן איכות עם הזאטוטים הנוספים, תשקיעי בעצמך, תנוחי מעט ותצברי כוחות.

היא לא משתכנעת. ואני, למודת ניסיון, מכירה היטב את הדיאלוג הפנימי שעולה בי פתאום - תני לה את הטיפול ההורמונלי... אבל, יש בזה סיכונים, וזה ממש לא הגיוני להתחיל אמפירית כה סמוך לתקופת משכב הלידה. ואולי אתן לה לנסות להרות בכוחות עצמה?

חמדה קוטעת את הקולות. היא מוציאה מתיק הבד הצבעוני שלה אלבום דיגיטלי רב-ממדים, כולו גדוש בתמונות משפחתיות מרהיבות עין ומרחיבות לב, כשכל הילדים המתוקים שלה תכולי העיניים מחויכים, קורנים. וכך אנו מונות: אחד ואחד, אחד ושתיים, והיא אומרת: זהו, הגיע הזמן לבא בתור. ואני מתגברת על הלבטים, ובלב שמח נרתמת למשימה. יש בה, בחמדה הזאת, המון אהבה לילדיה בהווה ובעתיד, אהבה שאינה תלויה בדבר.

אך כך היא אהבת אֵם, הלא כן?

העידן הוויזואלי

אך לעתים, קשה יותר לאהוב. מתי זה קורה? כאשר הילד שלנו איננו יפה כפי שהיינו רוצים. והרי ההופעה החיצונית היא כרטיס הכניסה שלו (ושלנו) לעולם. לפעמים אני נפגשת עם זוג שהתוודע למום בלבו של התינוק שנולד.

הבשורה היא קשה. ואז מתנהלת שיחת עומק באשר למשמעות הרפואית של אותו מום. הזוג מקשיב, מפנים ומתכונן אלי קרב, להציל את הילד. לפחות במקרה הזה הילד החולה נראה כמו כל הילדים, כך שבדרך כלל סוד מחלתו נשמר מעיני כול.

אבל מה קורה כשילד נולד עם שפה שסועה למשל? בסך הכול מדובר במום קל לתיקון שאינו מסכן את התינוק כלל, אך הורים רבים לוקחים את זה מאוד קשה. קשה להם יותר כאשר הנראוּת של הילד נפגמת, בוודאי בעידן שבו האספקט הוויזואלי נתפס כמהות. כך גם במומים אורתופדיים למיניהם, כמו CLUBFOOT או סוגי גמדות למיניהם, ואפילו בתופעה הנפוצה יחסית של עקמת.

תופעה דומה קיימת בגיל העמידה. כאשר אחת מחברותיי מרכיבה משקפיים חדשים היא קוצרת מחמאות מכל חברותיה על המראה האינטליגנטי החדש שלה. אבל מה קורה כאשר היא רוכשת מכשיר שמיעה? אז היא בושה ונכלמת מול מבטיהם החודרניים של חברותיה, שזוכות עדיין לשמיעה סבירה.

ואם החיצוניות כל כך חשובה, ברוח אותה סגידה ליופי ולשלמות מדומה, אז איך כחֶברה נכיל את פצועי תאונות הדרכים והמלחמות, שלא לדבר על הנכים מבטן ומלידה? ומה עם הפוזלים? מה עם הנמוכים או הגבוהים? הרזים או השמנים? הקירחים והמנומשים... ומה עם הג'ינג'ים? ומה אם נולדת באתיופיה, ומרקם עורך דמה לקרם שוקולד ויש לך שיניים לבנות בוהקות ביופיין? האמת היא שקשה לנו עם כל חריגה מהסמלים השרירותיים שאימצנו לעצמנו כמודל.

ועם יד על הלב, כמה פעמים לבושו המזוויע של הילד שלנו יותר מפדח אותנו מההתנהגות השערורייתית שלו כלפינו בתוך הבית? למה? כי לזה יש נראוּת, ולכן הבושה. והרי דרך ארץ קדמה לתורה! וכמה חשובות המידות הטובות, והרי חלק ניכר מתרי"ג מצוות עוסק במצוות שבין אדם לחברו.

ומה עם הילד שמעשיו קודמים ליראתו? לכיפה הקטנה שעל ראשו אין כמעט נראות, אך איך יכולים הוריו להיות כה כבדי ראייה ולא לראות את פנימיותו המאירה ומעשיו הטובים והעזרה לזולת וכיבוד האחר שיש בו?

אהבת אחים

ויש אהבת עַם שאינה תלויה בדבר. כזה הוא העם הנבחר. תוך שעות מספר מההודעה על האסון בנפאל מתייצבים צוותים רפואיים ושאר אנשי הצלה. מארגנים מטוסים, ציוד, אוכל, והכול בלב פתוח. זוהי אחוות אחים, וכך מתנהל בית. בין בכפר ובין בעיר, בין בהר ובין בעמק, בין בהימלאיה ובין באיי הבלקן - כשאח קורא "הצילו", אנחנו נשמע את קריאתו. ויש אהבת חסידי חב"ד המיוחדים, שמלמדים אותנו שוב ושוב שאין דבר העומד בפני אהבת חינם.

לא רב מקל

ויש אהבה שהיא הרבה מעבר - אהבה שמעורבת ביראה. היא יראת האדם השלם במידותיו, באצילות נפשו ובגדלות תורתו. מים רבים לא יכבו אותה. זו הייתה אהבתו של האיש שלי לענק שבאדם שזכה ללמוד תורה מפיו הרב ליכטנשטיין זצ"ל. הקשר הנפשי שלו לרב ליכטנשטיין היה משמעותי ובולט. בניגוד לרושם שנוצר, הרב ליכטנשטיין לא היה כלל רב מקל, והשקפותיו הציבוריות וההלכתיות נבעו מהכרעות תורניות לגופו של עניין.

והנה דוגמה לכך: מסופר על הרב זצ"ל, שהגיע זוג להתייעץ איתו בשאלת הפסקת חייו של עובר שאמו חלתה במחלת ה‑CMV. ההמלצה החד-משמעית של הצוות הרפואי הייתה להפיל את העובר עקב הסיכון המשמעותי למומים קשים. הרב שמע בסבלנות רבה את צדדי הספק ואמר: "הפלה? בשום פנים ואופן לא! קשה? אם יש קושי אז מתמודדים איתו, לא בורחים ממנו!".

הרב הוסיף שהוא מבטיח להתפלל על הילד. עברו עוד כמה חודשי היריון מתוחים, ונולד ב"ה ילד בריא. ואכן, אף אני התוודעתי לגישתו של הרב, במקרים שהבאתי לפניו, שבהם התיר הפסקות היריון אך ורק במקרים של פיקוח נפש לאם. וכעת, ממקומו במרומים, נפרשים לפניו תמונות מרהיבות מאלבום אלוקי של הילדים הרבים שנולדו בזכותו. אהבת עולם היא.

לתגובות:  [email protected]