פליטים פלשתינים? כמעט ואין דבר כזה

יש מי שמדבר על מיליוני פליטים, אבל בחינה של החוק הבינלאומי מוכיחה שהאמת היא אחרת. עו"ד יוסי פוקס מסביר.

שמעון כהן , כ"ח באייר תשע"ה

עו"ד יוסי פוקס
עו"ד יוסי פוקס
יוני קמפינסקי

בימים אלה, בהם מעלה השמאל הקיצוני על נס את ה"נכבה" הפלשתינית, קובע עו"ד יוסי פוקס כי בדיקה אובייקטיבית של החוק הבינלאומי מלמדת שסיפור מיליוני הפליטים הפלשתינים אינו אלא בדיה שנועדה להביא להשמדת ישראל.

לדבריו מקור השקר הגדול הוא הטענה שניתן להוריש מעמד של פליט. עו"ד פוקס מציין פרט עובדתי לפיו "כל בר דעת מבין שמ-600 אלף ערבים שברחו מאימת מלחמת השחרור כעבור 70 שנה נשארו בודדים, אז מאיפה נולדו מיליוני פליטים? זה משום שהם מתייחסים לצאצאים שלהם כפליטים", הוא אומר ומיד קובע נחרצות כי אין אמנה בינלאומית כלשהי ואין משפטן אחד בעולם שיסכים להגדרה הזו.

לדבריו העיקרון המקובל בעולם הוא שילדי הפליטים שנולדו במדינות אחרות נחשבים לילידי המדינה בה נולדו, ממש כשם שאיש אינו מתייחס לילדי היהודים יוצאי מדינות צפון אפריקה כפליטים אלא כאל ישראליים, על אף שהוריהם והורי הוריהם גורשו מארצותיהם.

ומה לגבי אותם פלשתינים מבוגרים שעדיין בין החיים? מסתבר שגם הם לא תמיד ראויים לתואר פליטים.

עו"ד פוקס מעיר כי אם מתבוננים בהגדרה של המשפט הבינלאומי הרי שפליט הוא מי שהיה תושב ותיק של המקום ממנו גורש, אך בחינה היסטורית של הנתונים מגלה כי "בשנתיים שקדמו להקמת המדינה הגיעו עשרות אלפי ערבים ממדינות ערב לתוככי ארץ ישראל בשל התקווה שכאשר הבריטים יעזבו יוכלו הם להשתלט על הארץ", כלומר שאותם ערבים אינם זכאים להגדרה 'תושב ותיק' של המקום.

עוד מציין פוקס כי בהגדרות שיצר ארגון אונר"א לטובת הפלשתינים באשר למעמד הפליטות נאמר בסעיף מיוחד כי פליט פלשתיני הוא מי שמקום מושבו הוא פלשתינה בין החודשים יוני 46 למאי 48. מהגדרה זו מתברר שגם אנשי אונר"א ידעו היטב שמדובר במהגרים שזה מקרוב באו ומשום כך יש צורך בהגדרה מיוחדת על מנת לכלול אותם בתואר 'פליטים'.

לדברי פוקס להגדרת אונר"א אין ערך של ממש בהיותה סותרת את המקובל והידוע בחוק הבינלאומי. "האו"ם יודע שזה פוליטי. הגדרת אונר"א לא יכולים לשנות חוקים והגדרות שקיימים במשפט הבינלאומי למעלה ממאה שנה, כשם שהעובדה שאונר"א הפך לאחד הגופים המסייעים ביותר לחמאס עדיין לא מכשירה את החמאס".

פוקס מוסיף לדבירו ומציין כי גם הטענה ולפיה החלטה 194 של האו"ם קוראת לזכות השיבה היא טענה שקרית שכן קריאה פשוטה של הסעיף הרלוונטי, סעיף 11, מגלה שהוא כלל אינו עוסק בפליטות הערבית אלא בפליטים בכלל, ערבים ויהודים, וכיודע "היו לא פחות פליטים יהודים מאשר אותם הערבים שנסוגו מארץ ישראל".

המסקנה העולה מדבריו של עו"ד פוקס היא  העובדה ש"כאשר מדברים על זכות שיבה כמוקש שיש לפרק אותו, צריך לדעת שזה לא מוקש, כי אם בכלל יש פליטים פלשתינים אז מדובר בכמה אלפי אנשים שרובם לא היו ותיקים".

"סיפור 'עשרה מיליון הפליטים הפלשתינים הוא המצאה יש מאין שנועדה למוטט את מדינת ישראל. אם תוקם מדינה פלשתינית גם אם זה יהיה רק ביהודה ושומרון, ויוזרמו אליה מיליוני "פליטים" אף אחד לא יוכל לעצור אותם על גבולות הקו הירוק".

לדברי פוקס טיעון שכזה אינו נאמר דיו בזירה הבינלאומית והדיפלומטית על אף שהוא טיעון אובייקטיבי לחלוטין. טענה נוספת שאינה נאמרת היא טענת זכותנו במשפט הבינלאומי על יהודה ושומרון.

"כל הטיעונים שנאמרים הם טיעוני ביטחון, כשהאמת שהייתה צריכה להיאמר בכל בימה היא ששטחי יהודה ושומרון אינם שטחים כבושים", הוא אומר ומזכיר משפטנים מובילים בעולם שקבעו נחרצות כי זכותו המשפטית של העם היהודי להתיישב ביהודה ושומרון היא המקור לזכות להתיישב בחיפה, תל אביב וירושלים. זאת בהתבסס על הכרעת חבר העמים שהכיר בזכותו של העם היהודי להקמת בית לאומי בארצו, החלטה שזכתה לעיגון וקיבוע עם הקמת ארגון האו"ם.