שבועיים חלפו מאז רעידות האדמה האימתניות שתקפו את נפאל וזו עודנה מלקקת פצעיה. חני וחזקי ליפשיץ, שליחי חב"ד בנפאל שהיו במרכז העשיה הישראלית במקום, סיפרו על הדקות הקשות שחוו באותם רגעים מטלטלים.
חני מספרת שהיו רגעים שחשבה שהסוף המר הגיע. "ראיתי כבר את הידיים של הילדים שלי מציצות מבין ההריסות. דמיינתי ידיים קטנות וחשבתי את מי מבין הילדים ימצאו ראשון. וכל הזמן האדמה ממשיכה לרעוד. היה לי ברור שאנחנו מתים", סיפרה בראיון ל'ידיעות אחרונות'.
לדבריה, כשבעלה, שהיה בעיצומה של קריאת התורה בבית כנסת, הבין כי רעידת האדמה אינה נפסקת, הוא כיסה את ספר התורה ויצא החוצה עם עשרות המתפללים. הוא ביקש מהם לשמור על שמוליק ורץ לביתו.
"והאדמה המשיכה לרעוד וזה לא נגמר. הספקתי להרגיע את הילדים ולספר להם שהאדמה משחקת איתנו תופסת, לקרוא פרק תהילים, לומר את כל שמע ישראל, ואז חזקי מגיע וצורח 'למטה'. כולנו עם פיג'מות, בלי נעליים, רצים למטה, לבית חב"ד, וסביבנו צרחות של היסטריה. הילדים צורחים ובוכים, ואני לא יכול להגיד להם 'זה שום דבר' כי אני רועדת מפחד".
חזקי סיפר כי דבר ראשון שעשו היה להדליק את הטלפון שכן מדובר בפיקוח נפש. "התחלנו לקבל הודעות SOS ממכשיר הלוויין שאנחנו נותנים למטיילים, תרומה ממשפחתו של נדב שהם ז"ל שנהרג בסופה. הבנו שהם נמצאים כמעט בכל האזורים של נפאל והתחלנו לרכז רשימות של אנשים. קיבלנו בקשות חילוץ, אבל בשלב הזה לא ניתן היה להעלות מסוקים. ואז התקשורת החלה לקרוס".