פיצוי לעובדת שפוטרה לאחר שהתלוננה על מעסיק

בית הדין קבע כי הצורך באיתור סטיות מנוהל ראוי בתחום יחסי העבודה מחייב שעובד מתלונן לא ישלם מחיר, אם תלונתו אינה תלונת סרק.

שלמה פיוטרקובסקי , ח' בסיון תשע"ה

גם ביו"ש? בית דין לעבודה
גם ביו"ש? בית דין לעבודה
צילום: פלאש 90

סגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט אילן סופר, הרשיע את חברת ביטחון אזרחי ש.ק בע"מ, שפיטרה שלא כדין עובדת שהתלוננה כנגדה בגין הפרת חוקי עבודה ולא שילמה לה את דמי פדיון החופשה המגיעים לפי חוק.

על החברה נגזר קנס פלילי בסך של 29,320 ₪ בגין הפרה של חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין).

חקירה שערכו מפקחי מחוז דרום ממינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, יוסי שבת ויהודה דנינו, העלתה כי בחודש אפריל 2009 פיטרה החברה עובדת שהועסקה אצלה וזאת, משום שהעובדת הגישה כנגדה תלונה למשרד הכלכלה, בעניין הפרת זכויות העבודה הסוציאליות. כמו כן, נמצא כי החברה לא שילמה לה את דמי פדיון החופשה להם הייתה זכאית על פי חוק.

בינואר 2014 הרשיע ביה"ד את החברה באי תשלום דמי פדיון חופשה לעובדת, לאחר שזו הודתה בעובדות הרלוונטיות נשוא כתב האישום. בעקבות כך, נגזר על החברה עונש פלילי בסך של 4,320 ₪. בפברואר 2015 הרשיע ביה"ד את החברה בעבירה לפי חוק הגנה עובדים וב- 27 לאפריל 2015 גזר עליה עונש פלילי בסך של 25,000 ₪ בגין ביצוע עבירה זו וכן, חייב את מנהלה לחתום בשמה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה זו למשך שלוש שנים.

בית הדין קבע בגזר הדין כי החתירה לשקיפות ביחסי עבודה ואיתורם של מוקדי סטייה מנוהל ראוי מחייבת כי עובד מתלונן לא ישלם מחיר על היוזמה שנקט, בתנאי שתלונתו אינה תלונת סרק וכי החקיקה והפסיקה, לפיהן ניתנת הגנה מיוחדת לעובד החושף מעשי שחיתויות במקום העבודה, נועדה לתת מענה למצב עניינים בו לא אחת, סובל העובד אשר חשף את מעשי השחיתות ממעשי התנכלות אשר לעיתים מגיעים אף לכדי פיטורים.