ילדי משפחת דביר מצפים לשובו של אבא

משפחתו של שלומי דביר, מאסירי בת עין, מקווה שאחרי 13 שנה הוא חוזר הביתה. "רק שהפרקליטות לא תערער על החלטת ועדת השחרורים".

בני טוקר , ט' בסיון תשע"ה

בת עין
בת עין
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

אחרי 13 שנה בכלא, החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר לשחרר את שלומי דביר, מאסירי מחתרת בת עין.

הפרקליטות ביקשה לעכב את השחרור בשבוע כדי לשקול האם ברצונה לערער על ההחלטה.

הרב יהודה זליגר, אביו של שלומי דביר, שומר על אופטימיות זהירה, "אצל עופר גמליאל הפרקליטות לא ערערה, להערכתנו זה מה שיקרה גם כאן, יש על שלומי חוות דעת מצוינות. הוא כבר מזמן עבר את ריצוי שני שליש ממאסרו ונותרו לו רק שנתיים.

האזינו לראיון

"למרות האופטימיות", מציין האב, "כל עוד לא נראה בפועל שהוא משוחרר יש קצת חששות כי אי אפשר לדעת, הרי גם לפני שנתיים קיווינו שהוא ישתחרר אבל הפרקליטות ערערה. לכן זו שמחה מהולה בסימני שאלה ומתח".

הרב זליגר מספר על שמונת ילדיו ואשתו של שלומי שמחכים בכיליון עיניים לשובו, "הילדים מרגישים טוב ומצפים שאבא יחזור, הבן הקטן בן שנתיים, כולם מתגעגעים. קשה לדבר עכשיו על תכניות, שלומי בן 39 וכל חייו לפניו, אבל אנחנו קודם כל רוצים לעבור את השלב הזה ולנשום לרווחה. כולנו מקווים לראות אותו, המשפחה והחברים".

הרב זליגר מספר שבנו למד הרבה בכלא אך אין הכרה רשמית בלימודיו, "באוניברסיטה הפתוחה לא אפשרו לו להמשיך ללמוד מתוך הכלא, הוא קנה את הספרים שלהם ולמד באופן עצמאי, הוא כמובן גם למד תורה באגף התורני, כך שיש לו המון ידע תורני והיסטורי אבל לא מוכר רשמית".