מאה מדינות למאה עמים, אבל לא בארץ ישראל

הרב חיים דרוקמן ורעייתו מדברים על בתם הלוקה בתסמונת דאון, על הבחירות, אלי אוחנה, הצלחת הליכוד וההתקפות עליהם ברחוב החרדי.

ערוץ 7 , י' בסיון תשע"ה

הרב חיים דרוקמן בלשכתו
הרב חיים דרוקמן בלשכתו
יוני קמפינסקי
זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, ממשיך בעשייה הציבורית גם בגילו המופלג (82). 

ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא וחבר בוועד איגוד ישיבות ההסדר. אחד התפקידים שבהם הוא גאה במיוחד הוא תפקידו כיושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של התנועה, שחוגגת בימים אלה 85 שנה להיווסדה.

לרב דרוקמן אין לשכה מפוארת, משרדו הוא שולחן פשוט. אין לו גבאים ואין לו עוזרים צמודים. הוא גם אינו מקיים קבלת קהל, אך אפשר לקבוע איתו פגישות, ולמעשה ביתו כמעט פתוח לרווחה. בשבוע הבא יקבלו הרב והרבנית את אות יקיר "בני עקיבא", במלאת 85 שנים להקמת התנועה. 

הוא כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל, כסגן שר הדתות וכראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. בשנת 2012 זכה בפרס ישראל למפעל חיים.

את רעייתו ד"ר שרה דרוקמן, הכיר הרב בתנועת בני עקיבא. "זה השדכן הגדול ביותר", אומר הרב דרוקמן בחיוך, והרבנית מספרת: "הוא כיהן כחבר בהנהלה הארצית, ואני ריכזתי את פעילות סניף רמת גן, וגם עבדתי קצת במזכירות של ההנהלה הארצית כדי להרוויח קצת כסף".

הם התגוררו בירושלים, שם נולדו שניים מתוך תשעת ילדיהם, ובהמשך ביקש מהם רבו של דרוקמן, הרב קוק, לעבור למרכז שפירא ולנהל את הישיבה. "חלוקת התפקידים בינינו היתה ברורה", אומרת הרבנית. "הוא עסק בפעילותו הציבורית, ואני בגידול הילדים. זה קשה? לא יודעת, הם לא באו ביום אחד. הוא עסק בחלק שלו ואני עסקתי בחלק שלי".

בראיון מיוחד לעיתונאי יהודה שלזינגר ב"ישראל היום", שיתפרסם במלואו מחר, מספרים השניים על בתם המאומצת ובתם עם תסמונת דאון. "לקחנו את הבת המאומצת מוויצ"ו בתל אביב", מספרת הרבנית, "היום היא כמעט בת,50 ויש לה הרבה ילדים, בלי עין הרע. אבל לא תמיד זה היה קל ופשוט. למעשה היא לא הכירה את הוריה אף פעם. מהרגע שנולדה היא היתה בוויצ"ו.

''ראינו עליה כתבה בעיתון כשהיא כבר הגיעה לגיל 5 ולא יכלה להישאר שם. בארגון לא ידעו מה לעשות איתה. אז פנינו אליה ואימצנו אותה. "במחשבה לאחור, טוב שלא ידענו במה זה כרוך. זה לא פשוט לגדל ילד שלא הכיר בית כל ימי חייו, זה היה יותר קשה מלגדל את שמונת האחרים.

''טוב שהיינו תמימים ולא ידענו. חשבנו שיש חמישה ילדים אז יהיה עוד אחד, אז מה, אבל לא לקחנו בחשבון את הקושי. ילדה שלא גדלה במסגרת נורמלית זה לא פשוט. בגיל 5 היא לא ידעה משפט שלם בעברית. היה לה צימאון לאהבה שלא היתה לה עד אז".

גם בשולמית, שנולדה עם תסמונת דאון, הם גאים מאוד. "בלידה ניסו לרכך את המכה, ניסו להתחמק, אבל אפשר היה כבר אז לראות, "מספרת אמה. "נכון שהיה צער מסוים בהתחלה, אבל דווקא אותה היה הכי קל לגדל. היא היתה ילדה כל כך נוחה וחייכנית. אחת מכולם.

"לפני ארבע שנים היא התחתנה עם בחור שגם הוא לוקה בתסמונת דאון, והם גרים בירושלים. צמד חמד, זוג יונים. היא אומרת כל הזמן שדאון צריך להתחתן עם דאון, כל הזמן מספרת איך הוא מבין אותה".

הרב מצטרף כשפניו קורנות מאושר: "אפשר לראות היום כמה טוב להם, כמה הם מאושרים. היא הולכת בכל מקום ואומרת, 'בעלי ככה ובעלי ככה,' והוא כל הזמן מזכיר איזו אישה נפלאה היא ומדהימה, ואיך הקב"ה שלח לו אותה. הם עושים הכל ביחד. זוג משמיים".

תשעה ילדים יש לבני הזוג דרוקמן: אברהם, יסכה, נילי, ברוריה, נאוה, נחום, אלישבע, שולמית ושושנה. "חלק מהילדים שלנו עלו עלינו במספר הילדים," אומרת הרבנית בחיוך. "משפחה אחת עם 16 ילדים, אחת עם 15, אחת עם 11 ואנחנו 'רק' עם תשעה".

הרב דרוקמן נחשב לאחד התומכים בנפתלי בנט מול הביקורת החרד"לית על דרכו ועל רמתו הדתית. "בניגוד לחרדים, בציבור שלנו הרבנים מעולם לא בחרו את הנציגים שלנו ואת מי שעומד בראש", הוא אומר. "אם זה מישהו שכופה את עצמו או שמושיבים אותו בכוח, אפשר לטעון שזה לא צודק ולא מוסרי. אבל הציבור בחר בו. הוא עומד בראש כי הציבור חושב שהוא יכול להוביל את העניינים. גם אם הוא עומד בראש, זה לא אומר שהוא הדוגמה לכל דבר".

הוא דוחה את הביקורת שטוענת שבנט עצמאי מדי ולא מתייעץ עם רבנים. "אני לא חושב שיש פחות התייעצות ממה שהיה אי פעם בציבור הדתי-לאומי. ואני זוכר את הציבור הדתי-לאומי מאז קום המדינה. להפך, היום יש יותר התייעצות".

הרב דרוקמן מתייחס לשריון הכושל של כדורגלן העבר אלי אוחנה. "בנט בא אלי יחד עם היועץ שלו וניסה לשכנע אותי בצדקת המהלך, אבל אני התנגדתי למינוי. חשבתי שמי שחי כך וכך שנים עם אישה בלי נישואים ובלי חופה וקידושין לא יכול לייצג אותנו בכנסת".

"אני מבין את האנשים שבאופן טבעי התקוממו נגד הצעד הזה, אבל לא נתנו לו אפילו יומיים. אולי הוא הפך לבעל תשובה והפסיק? אני חשבתי שבגלל סוגיית הנישואים אין לזה מקום אצלנו. אין לנו בעיה עם חילונים במפלגה, יש את איילת שקד, הם יהודים לכל דבר. מי שבא לייצג את הציונות הדתית כי הוא מזדהה איתה, אין עם זה שום בעיה".

"חלילה אפילו לחשוב שזה בגלל שהוא מזרחי", מדגיש הרב דרוקמן, ''בציבור שלנו העניין הזה לא קיים בכלל. אני מסתכל על תלמידי הישיבה שלנו, יש שם 'נישואי תערובת.' אולי יש חוגים שזה עדיין קיים, אבל אצלנו!? אנחנו חברה אחת. כולנו יהודים".

בנוגע לכישלון ''הבית היהודי'' בבחירות, אומר הרב דרוקמן כי "הציבור שלנו רצה שנתניהו יהיה ראש ממשלה, ולא הרצוג. המחשבה היתה שאם נתניהו לא יהיה ראש המפלגה הגדולה ביותר, אז הנשיא לא יטיל עליו את התפקיד. אני יודע על רבים ממצביעי הבית היהודי שהצביעו לליכוד בגלל זה. נתניהו בעצמו אמר שהוא רואה את הבית היהודי כשותפה בכירה, לא משנה כמה מנדטים יש לה או אנשים הצביעו לה".

יש לו דעה ברורה גם בסוגיית חלוקת התיקים בממשלה. "חשבתי שנפתלי בנט צריך לקחת את משרד החוץ, לא רק בגלל הכבוד וכדי שיהיה לו תפקיד יותר משודרג, אלא כי הוא צריך להשמיע בעולם את הגישה האמיתית לארץ ישראל, שזו הארץ שלנו.

''איזה מין דבר זה שתי מדינות לשני עמים? למי שייכת הארץ הזאת? איזה מין דבר זה? האירופאים והאמריקנים צדיקים על חשבוננו. יש מקום למאה מדינות למאה עמים, אבל לא בארץ ישראל".

במשך השנים הותקף הרב דרוקמן על ידי התקשורת החרדית בגלל סוגיית הגיורים. החרדים טענו שאלפי גיורים שנערכו מטעם המדינה בבית הדין המיוחד לגיור של הרב אינם עומדים בגדרי ההלכה, ואף זילזלו בו בפומבי. בעיתונים הרשמיים, כמו "יתד נאמן", כינו אותו רק "דרוקמן" או "חיים", בלי התואר רב; ומאמרי ביקורת חריפים נכתבו נגדו.

הנושא הזה מקפיץ את הרבנית דרוקמן, שכמעט ואינה מתערבת בעניינים פוליטיים ואקטואליים. "הם חושבים שרק להם יש רבנים? לציונות הדתית אין רבנים? זה מכעיס". הרב שומר על קור רוח. "הכל לפי המבייש. לא נעלבתי. כאב לי שאנשים מגיעים לדרגה כזו. כאב לי שיש אנשים שמסוגלים להתבטא ככה. אנחנו לא מסיתים כל כך כמוהם.

"צריך לראות איך ש"ס מתנהגים, ואיזו הגינות תהיה להם. כשש"ס שלטה במשרד הדתות, אף רב ציוני-דתי לא יכול היה להיבחר לשום תפקיד במדינת ישראל. ואם במאמצים, באקרובטיקה, היה נכנס רב - זה רק אשכנזי. שום רב ספרדי ציוני-דתי לא התמנה בכל התקופה שלהם. זה צודק? ככה מתנהגים? זה לא רק עניין של תפקידים ועבודה לרבנים, יש לזה השלכה בכל מה שקשור להזדהות עם מדינת ישראל, עם הצבא, עם תקומת המדינה. זה לא רק תפקיד".

הרב דרוקמן מתייחס בביטול ובהרמת קול לשאלה מה יזכרו ממנו. "מה זה 'יזכרו ממני?' אין לנו מה לחשוב, יש לנו עוד עבודה כאן. אנחנו מכשירים כל הזמן דורות של תלמידים. זה התפקיד שלנו כאן, זה כל עמלנו. חשוב שנגדל תלמידי חכמים, שמזדהים עם מפעל הציונות וקיבוץ הגלויות. זה מה שחשוב".