"עשית שיימינג?" אתה חייב נידוי

הרב שלמה גרינץ' קובע במאמרו ב'תחומין' כי אדם המפיץ דיבה על חברו באינטרנט, או שגילה סודותיו, יש לנדותו עד שיפייס את הנפגע.

אבי חיים , י' בסיון תשע"ה

אילוסטרציה
אילוסטרציה
Thinkstock

מי שמוציא דיבת חבירו ברשת האינטרט – מתחייב בנידוי עד שיפייס את הנפגע. כך קובע הרב שלמה גרינץ' מכולל רצון-יהודה בפתח תקוה במאמר שפורסם בספר "תחומין" החדש.

הרב גרינץ' דן בעבירות מחשב וביחס היהדות אליהן וקובע כי אדם המפיץ דיבה על חברו ברשת האינטרנט, או שגילה סודותיו, פטור מן הדין על נזקים שגרם, אך יש לנדותו עד שיפייס את הנפגע.

"אולם", כתב הרב גרינץ', "אם גילוי הסוד גרם לנזק כלכלי, יש לחייב את המפרסם מן הדין בפיצוי".

עוד דן המאמר במקרים של פגיעה בפרטיות ופרסום קוד סודי של חשבון בנק וקובע כי המוסר לאדם אחר קוד גישה לחשבון בנק של חברו, והאדם האחר פרסם את קוד הגישה ברבים, מתחייב המוסר בתשלום על הנזקים שנגרמו מכך, זאת משום שיש לראותו כמי שהסיר שמירה מחפץ, הנחשב כמזיקו.

המאמר עוסק גם בנזקים שגורמים האקרים. האקר הפורץ למאגר מידע של בנק ומפחית יתרת זכות של אדם אחר – חייב, אך אם הוא הגדיל יתרת זכות של אדם אחר – פטור.

אדם הפורץ למאגר מידע של כסף וירטואלי, ומפחית מכמות הכסף של אדם אחר (או מוחק את הארנק האלקטרוני שלו) - חייב מדין אדם המזיק. עוד הובהר כי בעל מאגר מידע מחוייב לנקוט פעולות כדי לשמור עליו וכדי למנוע פריצה ואולם אם התרשל בשמירתו, קשה לחייבו מן הדין.

הרב גרינץ' סבור כי מאחר שיש קושי מעשי בפסיקה בדיני נזיקין בנזקים כלכליים-עקיפים, ראוי לעשות כן במסגרת פשרה הקרובה לדין, תוך התחשבות בעקרונות הבאים: הקשר הסיבתי בין פעולת הנזק ותוצאתו, סבירות הנזק, שכיחותו ומידת פשיעתו ורשלנותו של המזיק.