'מיתוסים שקריים הובילו לאוסלו ואסונותיו'

ד"ר מילשטיין מברך על דברי איתן הבר אודות מיתוסי מלחמת העצמאות שהסתירו את אמת ההנהגה, מנעו לקחים ולטעמו הובילו עד לאוסלו.

שמעון כהן , י"א בסיון תשע"ה

הסכם אוסלו יצחק רבין יאסר ערפאת שמעון פרס וביל קלינטון
הסכם אוסלו יצחק רבין יאסר ערפאת שמעון פרס וביל קלינטון
צילום: אבי אוחיון, לע"מ

במאמר שפרסם בעיתון 'ידיעות אחרונות' התייחס העיתונאי, ראש לשכתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, איתן הבר, לגילויים שעלו בתכנית 'המקור' בערוץ 10 אודות מאבקי הכוחות והאגו שליוו את צמרת המדינה בימי מלחמת לבנון השנייה.

במאמרו קובע הבר כי ליקויים מהסוג הזה ליוו את קורות מלחמות ישראל כבר מימי מלחמת העצמאות, אלא שאז, בימי מלחמת העצמאות היו מי שדאגו לייצר עבור העם מיתוסי גבורה, והעם מצידו רצה לשמוע על מיתוסים שכאלה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ההיסטוריון הצבאי, ד"ר אורי מילשטיין, בר פלוגתא ותיק להבר, למאמר ולעולה ממנו. לדבריו מדובר בתפנית חשובה שכן הבר ודומיו היו ממפתחי המיתוסים שהועברו לעם במאמרים ודיווחים עיתונאיים, וכך התעטפו אישים שאינם ראויים לכך בהילות גבורה.

הדבר, מסביר מילשטיין, הוביל לקידומם של "פאשלונרים" כהגדרתו, לדרגות בכירות בקדמת הזירה הביטחונית והמדינית, הן כרמטכ"לים והן כראשי ממשלה ושרי ביטחון ובסופו של מהלך הדברים הובילו לקידומו של הסכם אוסלו, מאחר ובראש הפירמידה הישראלית הוצבו אישים שהמורל שלהם כבר לא היה קיים ואיתו העוז ללחום.

"משמח אותי אם אפילו אדם כמו הבר כותב שאפילו במלחמת העצמאות לא אמרו את האמת, ואם היו אומרים את האמת אולי לא היו אירועים כמו לבנון השנייה. הרי הבר היה ממחזקי המיתוסים של מלחמת העצמאות. הרי "האימא של המיתוסים" השקריים היה רבין עצמו – ברח משדה הקרב, הודח שלוש פעמים, התמוטט לפני ששת הימים והבר תמך בו ודיבר עליו כמצביא מהולל, כך שהבר הוא אחר מהאחראים למיתוס הזה".

"אם אדם כל כך בכיר בעיתונות ובשירות הממשלתי הגיע למסקנה שהוא טעה אני יכול רק להגיד שיש תקווה", אומר מילשטיין.

במאמרו כותב הבר כי העם רצה להעריץ בגיבורים והעיתונאים העניקו לו זאת. מילשטיין מסכים לקיומו של רצון שכזה, אך מוסיף כי לו היה מדובר בגיבורי אמת כבר כוכבא, יהודה המכבי וטרומפלדור הרי שהדברים היו מתקבלים, אך "הבר וחבריו לקחו בורחים משדה הקרבה ופאשלונרים מסוגו של רבין ועשו אותם לגיבורים ואחר כך לרמטכ"לים, שרי ביטחון וראשי ממשלה, וכך קיבלנו את הסכמי אוסלו על כל הצרות שבו. הבר הוא אחד האשמים באוסלו ובתפקודו של צה"ל כפי שהוא היום. הוא אמנם לא מבין את זה, אבל אם הוא הגיע למסקנה הזו זה אולי מלמד שמתחילה מהפכה".

מוסיף מילשטיין ומציין כי מיכה לבנה, סגן מפקד הגדוד שנכנס לסולטן יעקב והוכה, הפיק סרט שיוצג בערוץ הראשון, ושם "הוא אומר ששיקרנו ורימינו. שלחו אותי כסמג"ד לחלץ פצועים ושיקרתי כשאמרתי שיורים עלי כי פחדתי. מתברר שלא רק חיילים פשוטים אלא גם סמג"דים מפחדים ולא אומרים את האמת ומעליו היה ברק ויאנוש. כאן מתחילה תקופה חדשה".

מילשטיין קובע בדבריו כי ההצלחות שקצר צה"ל בשדה הקרב הגיעו אך ורק בשל רוח המוטיבציה של החיילים שהסתכנו בשדה הקרב. לעומת זאת האגדות והמיתוסים שהפריחו עיתונאים ומקדמי תדמית של גנרלים גרמו לכך שלקחים לא נלמדו ואת המחיר שילם העם במלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור ומלחמת לבנון הראשונה.

את הסיכוי לתפנית בראיית לקחי הקרבות מוצא ד"ר מילשטיין רק בדור חדש שיקום ויידע להתייחס אל הדברים בבקרה הנדרשת. בדבריו הוא מוצא קשר ישיר לפרשת המרגלים המקראית. המרגלים, כך הוא מנתח, הורידו את מורל העם ואת אמונתו ביכולתו להילחם ומשום כך הורה הקב"ה להמתין עד שייעלם הדור ההוא ויבוא דור חדש שאין בו את המורך שהיה באבותיו, והוא יהיה זה שיוכל להיכנס לארץ ישראל מתוך מוטיבציה ומורל מלא.