'הרב ישראלי דן בשאלות שלא נדונו 2000 שנה'

בכפר הרא"ה נערכים ליום העיון לציון עשרים שנה לפטירתו של הרב הראשון של הכפר, הרב שאול ישראלי זצ"ל: 'זכה להערכה מכלל המגזרים'.

שמעון כהן , י"ד בסיון תשע"ה

הרב שאול ישראלי זצ"ל
הרב שאול ישראלי זצ"ל
צילום: עטיפת הספר 'הרבנות והמדינה'. הוצאת מוסד הרב קוק

נערכים. הרב וייס

ביום חמישי הקרוב יצוין בכפר הרא"ה מלאת עשרים שנה לפטירתו של הרב הראשון של הכפר, הרב שאול ישראלי זצ"ל. בין הנוכחים באירוע צפויים להיות הרבנים הראשיים כמו גם רבנים ואישים מובילים בציונות הדתית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הרב אליעזר שמחה וייס, רבו הנוכחי של כפר הרא"ה, על האירוע ועל אישיותו ופועלו של הרב ישראלי.

בראשית הדברים מספר הרב וייס על שורת האירועים שיתקיימו במהלך היום כולו, אירועים שיחלו במפגשים של תלמידי בתי ספר וישיבות תיכוניות שיגיעו לכפר וייפגשו עם מרצים שיספרו על דמותו של הרב ישראלי. אחר הצהרים יגיע לכפר הראשון לציון, הרב דוד יוסף, שייפגש עם רבנים וקהל רב, בהם גם חקלאים, עמם יתקיים שיח הלכתי על תורתו של הרב ישראלי.

בהמשך היום יקיימו רבני כפר הרואה לדורותיהם, הרב דב ליאור, הרב צוהר והרב וייס, מפגשים עם תלמידי בית ספר, ולאחר מכן יגיע למקום הרב הראשי, הרב דוד לאו, שימסור שיעור על הרב ישראלי. באירועי היום ייקחו חלק הרב חיים דרוקמן, הרב אריאל, פרופ' גוטל ואחרים.

"במשך כל השנה הגיעו לכאן תלמידים ללמוד על הרב ישראלי. אנחנו מאוד מקווים שתורתו תילמד וילמדו על החידושים שחידש במצוות התלויות בארץ", מציין הרב וייס ומעיר כי "הרב ישראלי התמודד עם בעיות שאין היום, כמו בעיות כלאיים, חליבה בשבת ועוד. הרבה דברים נפתרו עם הזמן". למעשה, מוסיף הרב וייס, שני רבנים מובילים עסקו בקשר שבין תורה לחקלאות – הרב ישראלי והחזון איש. היום לעומת זאת, מדובר בעמל הלכתי שאינו של איש אחד אלא של קיבוצי רבנים ומכונים תורניים כדוגמת מכון התורה והארץ המכריעים בסוגיות הללו

מוסיף הרב וייס ומציין כי תורתו של הרב ישראלי לא עסקה רק בענייני חקלאות אלא גם בענייני תורה ומדינה והחזון התורני שראה למדינה תוך תקווה לקביעת חוקה של תורה עבורה.

על חלוציותו התורנית של הרב ישראלי מוסיף הרב וייס ואומר כי "קמה מדינה, והתמודדו עם שאלות שלא התמודדו איתן אלפיים שנה. הרב ישראלי לא נרתע והיה מספיק סמכותי - כך שאנשים קיבלו את דעתו".

על הקשר עם החזון איש והמגזר החרדי מוסיף הרב וייס ומציין כי מדובר היה בשיח הלכתי, ובשיח הלכתי שבו הרב ישראלי מבין שחלק מהעיקרון של 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' וישנם כאלה שלא יוכלו לקבל את סמכות הרבנות הראשית. ברוח זו כתב בכמה מכתבים ותשובות כולל אמירה לתלמיד שעליו לשמוע בקול רבו, החזון איש.

"הייתה בו אהבה גדולה לחקלאים ולחקלאות. הוא ראה חשיבות בכך שיינתן כבוד לאנשי תורה ועבודה. בעניין הזה הוא היה תלמידו של הרב קוק, הוא ראה את עבודת האדמה כעבודת קודש". עם זאת מוסיף הרב וייס ומציין כי לצד עמדתו ההלכתית הזו והויכוח התורני עם החזון איש זכה הרב ישראלי לכבוד רב בציבור החרדי. בדבריו מזכיר הרב וייס את התמיכה שקיבל הרב ישראלי מציבור זה בעת ההתמודדות על כהונת הרב הראשי.

"הוא היה עקבי ולא ניסה לשנות הלכות לפי הזרם של התקופה והזמן. הוא זה שנתן אפשרות לקיים חקלאות לפי ההלכה. בכפר הרואה קיימו את השמיטה מתוך התמודדויות והוא זה שנתן את האפשרות להיות חקלאי בארץ ישראל מבלי לוותר על ההלכה".

הרב וייס מחדד וקובע כי תרומתו והשפעתו של הרב ישראלי ניכרת לא רק בתחומי כפר הרואה ולא רק בתקופתו שלו, אלא בכל ארץ ישראל ועד ימינו אלה. "הרב ישראלי היה היועץ של הרבנות הראשית, וגם אם היו חקלאים שלא רצו בכך הייתה לו השפעה וסמכות. אפשר לראות את האצבעות שלו בכל תחום כמו אוצר בית דין, שמיטה והיתרי מכירה. הרב ישראלי השפיע על כל המדינה ולא רק על הדתיים. הוא היה היועץ של הרבנות הראשית בעניינים הללו. הוא היה המומחה והסמכות ב-ה' הידיעה של הרבנות הראשית וכתב את ההלכות והתקנות – בכך הוא השפיע ומשפיע על החקלאות בישראל עד היום, במיוחד בשנה זו, שנת השמיטה. רוב המדינה מתנהלת על פי פסיקותיו".