מזוזה. ארכיון
מזוזה. ארכיוןצילום: פלאש 90

בעקבות דבריו המסעירים של האמן יאיר גרבוז על מנשקי המזוזות, החליט האדריכל והאמן זיו תדהר להציג בגלריית 'קיר' שאותה הקים יחד עם האמנית נעמי שלו, את תערוכת 'מנשקי המזוזות' ובה צילומי מזוזות מבניינים מוכרים וסמליים בתל אביב.

בראיון ליומן ערוץ 7 סיפר תדהר על היוזמה ומה שעומד מאחוריה, אך בראש ובראשונה סיפר על התערוכה שהקים עם שלו בפתחו של בניין עמודים ברחוב בוגרשוב 86 שבתל אביב.

הגלרייה, 'קיר', מבקשת להציג אמנות נגישה לכל עובר ושב, מבלי שהיא תהיה תלויה בשעות פתיחה או בתשלום כלשהו. לשם כך מציבים תדהר ושלו את התערוכות שלהם בחלל הפתוח. תדהר נשאל אם אין בכך גם אלמנט של אמון בעוברים והשבים, שכן יצירות שמוצבות באופן חופשי וללא מגבלה ושמירה יכולות להזמין אליהן וונדאליסטים ומרססים שיפגעו ביצירות.

תדהר משיב בפתיחות מפתיעה משהו כשהוא אומר שגם ריסוס על התמונות והצילומים שהוא מציב בתערוכה יתקבל מבחינתו כאמירה חברתית ואפילו אמנותית. "זה יתקבל. אם מישהו יחליט לרסס אראה בזה אקט אמנותי מחאתי".

ובמעבר אל התערוכה עצמה, תערוכת 'מנשקי המזוזות' שלדבריו נולדה בעקבות הפוקוס שהניחה החברה הישראלית בחודשים האחרונים אל תשמיש הקדושה הזה, תשמיש קדושה שגרתי שאותו ניתן לראות כמעט בפתח כל מבנה בישראל.

תדהר מספר כי העדיף להתמקד במזוזות התל אביביות דווקא משום היותה של תל אביב עיר חילונית במהותה. "הסתובבתי במבנים קנוניים בתל אביב – בנייני עזריאלי, דיזינגוף סנטר, הבימה ועוד, וצילמתי את המזוזה בשערי המבנים הללו. עניין אותי האסטטיקה של בית המזוזה, איך הוא משקף את אופיו של המבנה ואת הנוף והסביבה שבה המזוזה נמצאת".

תדהר מספר על מסקנות ומחשבות שהעלו בו צילומי המזוזות כשגילה ש"יש מקרים שהמזוזה מאוד מושקעת, יש מקרים שהיא סתמית כמו בבית המשפט. במגדלי 'יו' המפורסמים, המגדלים של העשירים, בית המזוזה מאוד מושקע". לזאת הוא מוסיף ומספר כי יש מקומות שבהם המזוזות כמעט ונחבאות ומסתתרות. "ב'היכל התרבות' לקח לי זמן רב לאתר את המזוזה", הוא מספר ומציין כי גם בכניסה למשרדי הממשלה המזוזה נחבאת. לעומת זאת דווקא בתיאטרון 'הבימה', מעוז החילוניות, מיקומה גלוי וברור יותר.

בהמשך הדברים התייחס תדהר לתגובת ציבור עוברי האורח שצפו בו מתעד את המזוזות. המפגש עם התל אביבים בצילה של המזוזה היה "אחד הדברים המעניינים", הוא אומר. "אנשים השתוממו לראות שאני מתעכב ליד המזוזה. השומר שאל למה זה מעניין. הסתכלו עלי במבט מופתע".

באשר למקום המכובד שניתן למזוזה דווקא ב'הבימה' מעריך תדהר כי הדבר "תלוי באנשים שמנהלים את המוסד, לחלק זה חשוב ולחלק פחות. כמי שגר בעיר הזו הרבה מאוד שנים אני יכול לומר שכבודה של המזוזה במקומה מונח. לא חל פיחות במשקלה הסגולי של המזוזה כסמן של זהות ושייכות. היא מאוד ישראלית ומאוד נוכחת וגם אם לא כולם מתעכבים ועושים אקט כלשהו כשנתקלים בה, הם מאוד מעריכים את נוכחותה. דווקא כאן יצאתי אופטימי".

ומה באשר לאותם תל אביבים ואולי אחרים שרואים במזוזה אלמנט זר ומוזר ואפילו פגאני? תדהר משוכנע שיש גם כאלה. "אני בטוח שיש כאלה שרואים בכך אקט פגאני. ידוע לי שיש דיבור כזה ואני מצטער על כך שזה שיח משתלח ומזלזל. אפשר לעמוד על כך שיש הרבה בורות בנושא המזוזה. רבים לא יודעים מה כתוב ולא ראו פיזית את הקלף. יש בורות וחוסר ידיעה, וזה מצער יותר מהכול".

ולגבי הסיכוי שיתחיל לצלם גם בערים אחרות, אומר תדהר כי בחר לשים את הפוקוס בתל אביב "כי תל אביב היא עיר מאוד חילונית ומאוד "מופקרת". ההקפדה על סממנים יהודיים היא לא מהסימנים המובהקים של העיר, ולכן זה סקרן אותי במיוחד. דווקא תל אביב".