אופניים חשמליים – סיכון ברחובות, ללא ביטוח

בכירה בעולם הביטוח מתריעה: האופניים החשמליים הופכים לאופנה מסוכנת במדרכות הערים כשלנוסעים ולנפגעים בתאונות מהן אין ביטוח.

שמעון כהן , ט"ז בסיון תשע"ה

סכנה ללא ביטוח. למצולם אין קשר לאמור בכתבה. אילוסטרציה
סכנה ללא ביטוח. למצולם אין קשר לאמור בכתבה. אילוסטרציה
צילום: מרים אלסטר. פלאש 90

הרכיבה על אופניים חשמליים הופכת יותר ויותר אופנתית בערי ישראל ובשבועות האחרונים מתברר שלאופנה הזו יש מחיר כבד. הפגיעה בילדה בת שלוש בלב תל אביב הייתה אירוע אחד בשרשרת תאונות בהן נפגעו עוברי אורח מהכלי. בשיחה עם יעל גוטליב, שותפה מנהלת משגב סוכנות לביטוח, עולה כי פגיעתם הרעה של האופניים החשמליים נותרת גם ללא כיסוי ביטוחי.

לדבריה הציבור הרחב נותר חסר הגנה באופן מוחלט מפגיעות אלה "כי לא מדובר בכלי רכב ולכן הוא אינו כלול בפקודת הרכב המנועי. אנחנו מדברים על מצב שבו אין חובה לבצע ביטוח חובה שזהו הכיסוי הביטוחי שנועד לתת פתרון במקרה של פגיעת גוף. קרנית, הגוף שאמור לתת מענה במקרה של פגיעה מרכב שלא מאתרים אותו, גם היא לא יכולה לתת מענה כי זה לא רכב".

"אף אחד לא נותן דעתו לשני דברים – ראשית למציאת פתרון לכיסוי ביטוחי כלשהו. גם כיסוי של צד שלישי לא מוכנים לתת לאופניים האלה", אומרת גוטליב המבהירה כי בבסיס הבעיה היא המציאות שהנהגים על האופניים הללו הם ילדים שלא ניתן לקחת עליהם אחריות. "אם היום ניתן לנהוג על רכב מסויים בגיל 16 אז אפשר במקרים הללו לעשות ביטוח חובה, אבל כאן אי אפשר גם מפאת גילם וגם משום שמדובר בייצור כלאיים – יש לו מנוע חשמלי אבל הוא כלי שלא הוגדר ככלי רכב".

התוצאה של המציאות הזו היא שהנפגע באירועים מעין אלה היא פגיעה מוחלטת ללא כיסוי וסעד ביטוחי כלשהו. "אף חברת ביטוח לא תרצה לקחת אחריות על ההשתוללות של הילדים", אומרת גוטליב, אך כשהיא נשאלת מה יכול להיות בכל זאת מענה למציאות זו היא מפנה את האצבע לעבר אחריותם של ההורים. "זה אולי יישמע קצת פופוליסטי, אבל אם הורים ידעו שהאחריות תיפול עליהם במקרה כזה והם חשופים לתביעה, אני מניחה שההתנהלות כלפי רכישת אופניים כאלה לילדים בגיל צעיר שלא מבינים מהו סיכון - תהיה זהירה ואחראית יותר".

"מעבר לכך זו בעיה שהמחוקק צריך לתת את דעתו עליה, ושמי שמבצע את האכיפה חייב לתת את הדעת עליה. לצערי הרב הדברים לא קורים. אני רואה מה קורה במדרכות תל אביב", אומרת גוטליב המעירה כי כל עוד הדברים לא יועלו לסדר היום הציבורי ימשיכו המחוקקים לעסוק בתחומים אחרים ולזנוח את הנושא הזה. "אני מניחה שהכול קשור לחקיקה, שיש לה  הסדר שלה. בהתאם לחשיבות שמייחס מחוקק כזה או אחר עולה חקיקה, וכנראה זה לא עומד בראש מעייניהם של המחוקקים".

בדבריה היא מסכימה לתחושה לפיה ככל שיהיו יותר נפגעים יואילו המחוקקים לקחת את הסוגיה לתשומת ליבם ולהביא לפתרון זה או אחר. "ככל שהמדיה תצעק חזק יותר ותביא עוד ועוד מקרים, לצערי הרב, מישהו יתעורר לעשות מעשה ראוי".