הישג מדיני מול הפלשתינים

אחרי ההישג בפיפ"א: ישראל נערכת להמשך המאבק במסע הדה-לגיטימציה העולמי נגדה.

ניצן קידר , י"ז בסיון תשע"ה

הישג מדיני מול הפלשתינים. קונגרס פיפ"א
הישג מדיני מול הפלשתינים. קונגרס פיפ"א
צילום: רויטרס

בישראל נערכים להמשך המאבק ביוזמות האנטי-ישראליות ובניסיונות ההחרמה של ארגוני ה BDS בארצות הברית ובאירופה.

במערכת המדינית מציינים בסיפוק את ההישג שבהורדת נושא השעיית ישראל מהתאחדות הכדורגל הבינלאומית פיפ"א מעל סדר היום הציבורי, אבל יודעים שהמאבק לא תם. המערכה האפשרית הבאה מול הפלשתינים עלולה להיות יוזמת הצעה להחרמת ישראל במשחקים האולימפיים הבאים, שיתקיימו בריו דה ז'נרו בשנה הבאה.

הדרג המקצועי במשרד החוץ כבר החל לבדוק את הנושא. "המהלך של ג'יבריל רג'וב נבלם, אבל בהחלט על ישראל להיערך גם מחשבתית וגם אופרטיבית לאפשרות של המשך הניסיונות האלה, גם בפורומים בינלאומיים נוספים, בדגש על עולם הספורט", אומר ל'בשבע' ארתור קול, סמנכ"ל משרד החוץ לענייני הסברה ותקשורת. הבסיס להערכה הזאת הוא היותו של ג'יבריל רג'וב גם יו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני ושר הספורט, לצד תפקידו כיו"ר ההתאחדות של הרשות לכדורגל.

במערכת המדינית כבר מדובר בדפוס פעולה מוכר. "הפלשתינים זה מכבר בחרו לפעול בזירה הבינלאומית בפורומים השונים, בין אם זה האו"ם על הסוכנויות השונות שלו, ובין אם בזירות בינלאומיות אחרות, כזירת הלוחמה העיקרית שלהם. זו השיטה", מבהיר קול.

יעקב פינקלשטיין, דיפלומט ותיק במשרד החוץ, שטיפל בנושא של יוזמת פיפ"א באופן הדוק ועוסק בנושא החרמות נגד ישראל, מבהיר כי הורדת ההצעה הפלשתינית מסדר היום של ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל היא הישג גדול, אך אין זמן ליהנות ממנו. "המסר שהעברנו לכל אותם גורמים עוינים הוא שישראל מוכנה וערוכה למאבק על שמה הטובה, ויש לנו גם חברים ברחבי העולם ויש לנו גם הצלחות, ולכן שום דבר לא מובטח לצד השני".

פינקלשטיין מסביר שהפעילות האנטי-ישראלית, המכונה BDS, קיימת בכל רחבי העולם, ודווקא החיבור לעולם הכדורגל העלה את הנושא לסדר היום הציבורי. "הנושא הזה היה קיים תמיד, ויש כל הזמן ניסיונות להחרים את ישראל בכל התחומים. יש יותר מודעות, ואני מקווה שבעקבות המודעות הגוברת יבואו המשאבים המתאימים כדי להילחם בתופעה, כי היא הופכת להיות גלובלית".

אתה מדבר על תקציבים בימים שבהם מוציאים סמכויות מהמשרד, בין היתר את הטיפול בחרמות, שמסונף לשר ארדן.

"כל ארגון וכל משרד כבודו במקומו מונח. כעובד משרד החוץ, אני יודע מה היכולות של המשרד. ובגלל שאנחנו פרושים בשטח, בקרוב ל 100 נציגויות ברחבי העולם – התשתית כבר ישנה. אם רק יהיה לנו את התקציב וכוח האדם המתאימים, נוכל לעשות עוד יותר".

פינקלשטיין מסביר את הדברים לעומק: "זה חלק מקמפיין רחב לדה-לגיטימציה של ישראל – זה משלים למה שמתבצע בזירה הפוליטית, אבל דווקא הנושא של הפעילות בזירה האזרחית הולך ומעמיק. חשבנו שזה לא יתגבר ולא יזיק יותר מדי, אבל דווקא הכדורגל עורר את העניין, ושרים מעורבים בכך וגופים ומשרד ראש הממשלה וראש הממשלה עצמו. החברה האזרחית הפכה גורם משפיע, אי אפשר להתעלם מכך וצריך להשקיע משאבים בכיוון הזה".

"במקום להחרים, תלמדו היסטוריה"

לדברים של פינקלשטיין מתחברים גם הפרסומים ההולכים וגוברים בנושא ה BDS, הדה-לגיטימציה לישראל, שכאמור, כנראה היו שם כל הזמן ורק פרצו כעת לתודעת הציבור.

ביום שלישי הודיע ארגון הגג של הסטודנטים בבריטניה, שמייצג מיליוני תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה במדינה, על הצטרפות לתנועת החרם, ואף גינה את ההתיישבות ביהודה ושומרון. במשרד החוץ בירושלים אמרו בתגובה כי להחלטה אין כל השלכה מעשית: "במקום להביע שנאה כלפי ישראל, מוטב שהסטודנטים הבריטים ישקיעו מעט בלימודי היסטוריה ויבינו שהמרחק בין שנאה מילולית ודעות קדומות לפשעים נתעבים אינו גדול כל כך".

מי שהחליט לעשות מעשה לנוכח הקריאות להטיל חרם על מוסדות אקדמיה ומחקר בישראל הוא שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון, שהחליט לכנס בשבוע הבא את ראשי האוניברסיטאות בעקבות ניסיונות חרם נגד מדענים ואנשי מחקר ישראלים. דנון הסביר כי חוקרים ישראלים שזקוקים להכרה מחוקרים בעלי שם בחו"ל נתקלים ב"דחייה פסיבית", כלומר, אותם חוקרים מעדיפים שלא לתקשר עם ישראלים. עוד הוסיף השר כי חלה ירידה משמעותית בשיתוף הפעולה במחקרים מדעיים עם חברות בינלאומיות, אשר חוששות שיחרימו את מוצריהן.

"עלינו להיאבק כחזית אחת נגד כל ניסיונות החרמות כלפי אנשי המחקר, המדע והטכנולוגיה מישראל", אמר השר דנון והוסיף: "לצערי, אנו נאלצים להתמודד עם גופים וארגונים ששמו לעצמם כמטרה לפגוע בנו כמדינה במקום לקדם את עולמות המחקר והפיתוח".