ריקוד מסוכן

הריאיון של אילנה דיין והתמיכה התקשורתית בהרצוג ערב הבחירות, מעוררים את השאלה האם העיתונות שלנו עובדת בשירות אינטרסים זרים. דעה.

בועז העצני , י"ז בסיון תשע"ה

אובמה ודיין
אובמה ודיין
צילום: גלעד טוקטלי

הריאיון של נשיא ארצות הברית עם אילנה דיין הוא שיא נוסף במסכת שיתוף פעולה שקוף ונלעג בין אמצעי התקשורת האלקטרוניים ורוב העיתונים בישראל ובין אינטרסים אמריקניים.

אובמה מנסה למכור לציבור הישראלי את הסכם הגרעין המסוכן שהוא מתכוון לחתום עם איראן. מסתבר שדעת הקהל הישראלית היא מפתח משמעותי לשיווק הרעיונות הללו ליהודי ארצות הברית ולמערכת הפוליטית הישראלית, ודרכן למערכת הפוליטית האמריקנית, ולכן טרח הנשיא להעניק את הריאיון. בתקשורת כאן הוא מוצא שותפים נלהבים ללוחמה הפסיכולוגית שהוא מנסה לנהל נגד אזרחי ישראל.

אילנה דיין הפיקה בזמנו "תחקיר" שהאשים את סרן ר' ברצח ילדה ערבייה ברפיח. הימים היו ימי הכרזתו של אריאל שרון על תוכנית ההתנתקות, והתקשורת נרתמה בכל כוחה לתרום להמאסת עזה והמתנחלים על הציבור. באותה תקופה היא הפיקה כמה עלילות, כולל ערבי שאולץ כביכול על ידי חיילים לנגן בכינור במחסום, חיילי נח"ל חרדי שהתעללו בגוויות ועוד מקבץ שתזמונו היה שקוף. הכול התפוגג לאחר מכן, אך תרם תרומה בלתי הפיכה להכשרת הציבור הישראלי לגירוש. דיין נתבעה על ידי הקצין והפסידה. היא ערערה לבית המשפט העליון וזוכתה בהחלטה מפוקפקת, שהגדירה את התחקיר השקרי שלה כ"אמת לשעתה". אין כמו מפיקה של אמיתות זמניות כדי לשרת את הקמפיין של אובמה.

אובמה הוא הגורם הראשי לרצח העם ההדדי המתחולל במזרח התיכון, שגבה עד כה את חייהם של כ‑250,000 איש ויצר בעיה של כ‑15 מיליון פליטים. כעת הוא מנסה לשרוף את הפינה היחידה שנותרה שלווה, ישראל, באמצעות מתן בכורה לאיראן והבאתנו לגבולות שאינם בני הגנה.

בריאיון איים אובמה להפסיק את התמיכה במועצת הביטחון של האו"ם, וניסה להתחנחן לגבי דאגתו לביטחונה של ישראל במסגרת ההסכם המוותר על שלילת יכולתה של איראן להגיע לגרעין. דיין התנדבה (או שמא תיאמה איתו?) לבקש תגובה על "ההפרדה באוטובוסים", בניסיון להסית אותו נגד הממשלה, וכמובן שלא הקשתה בשאלות מביכות כגון "מדוע עצרת את אספקת נשק לישראל בעיצומו של מאבק נגד ארגון טרור שהפגיז את אזרחיה?", או "מדוע תבעת מראש הממשלה להפסיק את האש, ובכך להציל את החמאס, ולקבל עלינו תיווך עוין של טורקיה וקטאר?" ואף שאלה על אחריותו על הטבח מסביב.

ישנו מתאם די ברור בין כלי תקשורת מרכזיים לרצונות האמריקניים. לאחרונה התגייסה התקשורת באופן פרוע לבחירתה של ממשלת בובות בראשות הרצוג, לבני ולפיד, שתמלא בלא התנגדות את רצונו של אובמה. המאמץ המקביל של עמותות שהוצפו בכסף אמריקני להתערבות בבחירות וזה של התקשורת - מוזר. הגיע הזמן שבנוסף למהפכה בתקשורת, ייחקרו קשרים אפשריים שלה עם אינטרסים זרים.