האנטישמיות בארץ קודמת

ד"ר אריה בכרך, תמה על זעקות ישראל נגד החרם האירופי, "ומה עם האנטישמיות וקריאה לחרם מצד חוקרים ומרצים ישראלים?".

ישי קרוב , כ' בסיון תשע"ה

קריאה לחרם על ישראל. ברצלונה
קריאה לחרם על ישראל. ברצלונה
צילום: רויטרס

האב השכול, ד"ר אריה בכרך, לא מבין מדוע מדינת ישראל לא מאפשרת לו לתבוע את הרשות הפלסטינית שלטענתו הייתה שותפה ברצח בנו בואדי קלט.

בפינתו השבועית בערוץ 7 אמר בכרך כי "הרשות הפלסטינית הורשעה בבית משפט בארה"ב בסיוע לרצח אזרחים אמריקנים. מדוע פה, בישראל, הממשלה לא נותנת אפשרות לתבוע את הרשות על סיוע לרצח יהודים? יש בידינו הוכחות לסיוע של הרשות לרוצחים".

הוא הדגיש כי תביעות כספיות והקפאת כספים מהרש"פ זה מהלך מוצדק "לא כצעד של ענישה אלא מימוש חובת פיצויים וכך יראו את פרצופם של הפלסטינים בעולם". 

"יש מקום לשינוי גם במערכה נגד האנטישמיות מבית", אמר בכרך שהתייחס להצהרה על חרם נגד ישראל מצד ארגוני סטודנטים ומרצים בבריטניה, "משרד החוץ נזעק נגד ארגוני הסטודנטים ומרצים בבריטניה שקראו להחרים את ישראל. האם יש לזעקה זו הצדקה, האם אין חופש ביטוי? אין חופש אקדמי?

הרי מה עשתה ממשלת ישראל עם גילויי אנטישמיות וקריאה לחרם שיצאו מפי חוקרים ומרצים ישראלים? ניתן היה לצפות לפחות בארץ שמרצים אלו יסולקו לאלתר ובבושת פנים מהאוניברסיטאות שלנו. בפועל הועלו הטענות על 'חופש אקדמי' ו'הזכות להבעת דעה'. אותם מרצים וחוקרים מחוברים עדיין לעטיני ממשלת ישראל - אז מה תלינו על הסטודנטים בחו"ל?".

"התיאטרון בחיפה העלה הצגה חיובית על המחבל שרצח את החייל משה תמם ורק לאחר צעקות המשפחה, הוקפא תקציב התיאטרון לחודש בלבד. התגובה המתבקשת היתה להפסיק כל מימון, ללא הגבלת זמן ולשלול מכל בימה ציבורית את האפשרות להצגת המחזה.

לאחר שניישר קו בתוכנו ונגמור את תופעת האנטישמיות הפנימית, נוכל להתפנות ולטפל באנטישמיות בעולם הניזונה על ידי יהודים אנטישמיים", סיכם בכרך.