"לא קיפאון מדיני אלא קיבעון מחשבתי"
סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי (ליכוד), נשאה היום (שני) נאום במסגרת כנס הרצליה, בו התייחסה לעמדותיה המדיניות.

"רבים הזהירו אותי שכאשר איחשף ללחץ הבינלאומי אראה דברים אחרת. אז לכל מי שקיווה או דאג, אני חייבת לומר: דברים שרואים מכאן רואים גם משם, ואפילו בעוצמה גדולה יותר", פתחה חוטובלי.

חוטובלי ציינה, כי "חשוב להקשיב לעומר ברגותי, ממובילי קמפיין ה BDS נגד ישראל. כששואלים אותו אם המאבק יסתיים כשיסתיים הכיבוש, הוא עונה: המאבק הוא לא על התנחלויות אלא על זכות השיבה. במשפט הפשוט הזה מסכם ברגותי את שורש הסכסוך. מנקודת מבט פלשתינית הכיבוש של 48 הוא מוקד הבעיה. הנכונות לקבל את קיומה של ישראל בכל גבולות שהם. שאלת 1967 התנהלה רק בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין העולם".

"הפנייה לטריבונלים בין לאומיים במטרה להפעיל לחץ על ישראל הפכה לכלי נשק דיפלומטי ונוח עבור הפלשתינים. הם דורשים מישראל לשלם את מלוא המחיר מבלי שהם צריכים להכיר בישראל או להתפשר על עמדתם", הסבירה סגנית השר.

לדבריה, "תהליך הדה לגיטימציה של ישראל אינו נובע מקיפאון מדיני כפי שנהוג לומר. בדיוק להפך. הוא נובע מאסטרטגיה פלשתינית של בנאו"ם הסכסוך. ככל שההצעה הישראלית היתה נדיבה יותר, כך ברחו הפלשתינים רחוק יותר משולחן המו"מ והתקרבו יותר למועצת הבטחון של האום בדרישה להכרה בינ"ל חד צדדית".

חוטובלי הציגה תפיסה מדינית הכוללת ארבעה מרכיבים, "הגדרת התפיסה הישראלית במונחים של צדק ומוסר לפני שמניחים על השולחן את שיקולי הבטחון. ישראל אינה כובשת בארצה. מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון אינו המכשול לפתרון הסכסוך. ויתור ונסיגה יקדמו כוחות איסלאם קיצוני ולא את השלום. תביעה מהקהילה הבינלאומית ליצור שינוי פלשתיני עמוק. מחברה עם אתוס שלילי שמאדירה מחבלים מתאבדים ומחנכת לשנאה וטרור לחברה שמוכנה לחיות בשכנות עם ישראל מתוך הכרה בה כמדינה יהודית. התנאי הזה שאותו קבע ראש הממשלה בנאום בר אילן הוא תנאי הכרחי. פירוק מחנות הפליטים הפלסטינים כתנאי יסוד לקעקוע עקרון השיבה. שיתוף ירדן, מצרים וסעודיה בפתרון אזורי באיחוד אינטרסים במאבק מול האיסלאם הקיצוני".