התפשטות החצבת: "מחלות ישנות מרימות ראש"

העולם הפך לכפר קטן והניידות מקצה לקצה בו קלה מאי פעם. כך גם מתעוררות מחלות זיהומיות מהן שכחנו. מומחה ממליץ: לא להילחץ, להתחסן.

שמעון כהן , כ"ג בסיון תשע"ה

חיסון. אילוסטרציה
חיסון. אילוסטרציה
פלאש 90

בעקבות השמועות והחששות סביב התפרצותה של מחלת החצבת מסביר ד''ר אורי רובינשטיין, מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים בבית החולים לניאדו, את הסכנות השונות ואת חשיבות ההתחסנות.

בראשית דבריו מציין ד"ר רובינשטיין כי הגילוים האחרונים של המחלה הם אמנם התחדשות של מחלה שהייתה רדומה תקופה ארוכה "וכעת מרימה ראש", כלשונו, אך עם זאת הוא מבהיר כי לא מדובר במגפה או תופעה המצדיקה בהלה מיוחדת שכן בישראל קיים אחוז גבוה מאוד של מתחסנים נגד המחלה.

"זה וירוס שגורם למחלה די קשה, אבל ניתן לשלוט באמצעות חיסון. בישראל מחסנים באחוז גבוה". לזאת הוא מוסיך ומציין כי הבעיה בישראל היא שיש גם "לא מעט אנשים שהחליטו שלא צריך להתחסן, ונוצרה מאגר של אנשים לא מחוסנים שנדבקים ומעבירים הלאה את המחלה".

עד כה דווח על מעל 50 אנשים שנדבקו במחלה וד"ר רובינשטיין מציין כי "לפני שנה היו פחות ולפני שנתיים היו יותר. בעולם הגדול יש יותר ויותר אבל ניתן לשלוט על זה".

רובינשטיין מסביר כי האוכלוסיה הנמצאת בסיכון היא אנשים שנולדו בין שנת '57 ל-78' שכן בתקופה זו או שלא חוסנו או שקיבלו רק חיסון אחד.

"אם הכמות תלך ותגדל אולי יהיה צורך חיסון כללי כדי לעצור את התופעה. בנתיים לא הולכים לשנות את ההמלצות כי זו לא התפרצות גדולה עד כדי כך. יש רף שאני לא יודע מה הוא בדיוק. זה תפקידו של משרד החינוך, אבל ישנו גם רף פסיכולוגי, כפי שהיה עם הפוליו בביוב שבעקבות לחץ ציבורי הוחלט לחסן אוכלוסיות שלמות שנמצאות בסיכון. אנחנו רחוקים מאוד מהרף הזה. צריך להיות מאוד זהירים ומעל הכול - מי שלא מתחסן צריך להתחסן".

בדבריו מספר רובינשטיין על ילד שחלה בחצבת לפני כשבע שנים והרופאים הצעירים בבית החולים לא ידעו במה לקה הילד משום שהמחלה הזו לא הייתה קיימת. "הם היו מאוד מבוהלים. נכנסתי וידעתי בתוך שניה שזו חצבת".

אז כשמדובר במחלה שלא הייתה בספרים ובתודעה הרפואית של רופאים צעירים, מניין היא מגיעה בכל זאת? מסתבר שהכול מתחיל מאדם אחד, וד"ר רובינשטיין מספר כי לפני שנתיים הייתה חגיגת בר מצווה בבית שמש ואליה הגיעו אורחים מאנגליה. חלק מהאוכלוסיה באירוע לא הייתה מחוסנת ונדבקו "ומשם זה עבר לירושלים ולצפון".

ד"ר רובינשטיין מדגיש בדבריו כי מחלה זו מתאפיינת באחוז הידבקות גבוה במיוחד כאשר לא מחוסנים, 90 אחוזי הדבקה. האנשים שאינםן מתחסנים הם קבוצה חרדית קיצונית שמטעמי אמונה נמנעים מלהתחסן ו"יש גם קבוצות של תמהונים במרכז ובצפון". אוכלוסיות אלה נהנות מחיסון העדר שכן אם רוב מוחלט של האוכל סויה שסביבם מחוסן הרי שגם הם לא ידבקו, אבל כאשר המחלה מתחילה להדביק הם נכנסים למעגל המסתכנים.

לקראת סוף דבריו מציין ד"ר רובינשטיין כי מקור המחלות הללו אינו דווקא באפריקה או באסיה כפי שאולי ניתן לשער, אלא גם מאמריקה ואירופה הנאורות מגיעות מחלות שהפיכתו של העולם כולו לכפר גלובאלי קטן שבו מעבר מנקודה לנקודה קל ונגיש סייעה גם להדבקה המהירה.