דו"ח חדש של תנועת "רגבים" בוחן את התייחסותו של בית המשפט העליון לעתירות הרבות שהוגשו משני צדי המתרס הפוליטי במהלך השנים 2005-2013, בסוגיות של בניה בלתי חוקית ביהודה ושומרון.
29 מהעתירות הוגשו ע"י ארגוני שמאל וכוונו כנגד ההתיישבות הישראלית, ואילו 25 עתירות הוגשו בידי ארגוני ימין וכוונו כנגד בניה בלתי חוקית במגזר הערבי.
כלל העתירות הוגשו כנגד רשויות האכיפה ביהודה ושומרון ביחס למבנים אשר אין חולק על היותם בלתי חוקיים, בטענה כי הן נמנעות מלבצע את המוטל עליהן ולאכוף את החוק כנגד הבניה הבלתי חוקית.
הדו"ח הוצג היום (חמישי) בכנס "מחקרי יהודה ושומרון" באוניברסיטת אריאל והתמקד בבחינת המרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך, המתקיימים בהליך עוד בטרם נבחנו הסוגיות העולות בו לעומקן, ובכך משקפים את נקודת המוצא ואת העמדה הבסיסית ממנה ודרכה ניגשים השופטים אל הסוגיה.
הפרמטרים שהושוו בין עתירות השמאל לעתירות הימין היו מספר הימים שקצב ביהמ"ש לתגובה מקדמית לעתירה, מתן צווי הביניים הניתנים כסעד ראשוני לעותרים, מתן צווים על תנאי ועוד.
כך למשל עולה בדו"ח, כי בעתירות הימין עמד ממוצע הימים לתגובה מקדמית על 52 יום, לעומת עתירות השמאל בהן הממוצע עמד על 23 ימים בלבד. מהדו"ח מתברר כי בעוד עתירות השמאל זוכות למענה מהיר ותכליתי וניתנים בהן צווי ביניים ב-87% מהעתירות, בעתירות הימין ניתן צו ביניים רק ב 17% מהעתירות.
בנוסף נבחן אחוז השתתפות נשיא בית המשפט בהרכבים הדנים בעתירות מימין ומשמאל, משך זמן ההמתנה לדיון הראשון בעתירה, הוצאת צו על תנאי, וכן אורך חיי העתירה המשתקף במספר הדיונים שהוקדשו לכל עתירה ומספר החודשים שחלפו עד לסגירת התיק.
ממצאי דו"ח 'הכל מדיד' מלמדים, כי עתירות הערבים וארגוני השמאל זוכות ליחס מועדף באופן מובהק ובוטה על פני עתירות ארגוני הימין.
בנוסף, בדו"ח מוצג לראשונה גם 'מדד האיזון' של מערכת המשפט לשנת 2015. מדד זה ניטר בשלוש נקודות זמן, את מגמות השינוי שחלו לאורך השנים ביחס שהפגין בג"ץ אל העתירות השונות.
הציונים של 'מדד האיזון' משקפים יחס חיובי או שלילי של בית המשפט אל העתירות השונות כפי שנבחנו לאורך השנים. בסופו של תהליך הבדיקה, הופק ציון משוקלל המתבסס על ממוצע הפרמטרים המחושבים באחוזים: מתן צו ביניים; מתן צו על תנאי; נוכחות נשיא/ה בהרכב הדיון.
מדד האיזון המשוקלל של שנת 2009 משקף כי עתירות השמאל נהנו מיחס חיובי של בג"ץ עם ציון ממוצע של 61, ומנגד, עתירות הימין קיבלו יחס שלילי ביותר המתבטא בציון 0!
מדד האיזון המשוקלל של שנת 2011 משקף ירידה ביחס החיובי אל עתירות השמאל (ציון 49), מול מגמת עליה קלה ביחס החיובי אל עתירות הימין (ציון 8).
מדד האיזון המשוקלל של שנת 2013, משקף כי היחס החיובי אל עתירות השמאל טיפס שוב והגיע לשיאו (ציון 65). מנגד, ביחס החיובי אל עתירות הימין נשמרת מגמת השיפור הקלה (ציון 18).
בסיכום הדו"ח נכתב, כי "מגמת השינוי החלה להתרחש בשנת 2011, מיד לאחר פרסום הדו"ח הראשוני בנידון והיא מעידה כאלף עדים כי ממצאי הדו"ח, אותו ניסו גורמים במערכת המשפט לנפנף כלאחר יד, היוו אל נכון אזעקת אמת. עם זאת, לא ניתן להסתפק בשינויים קוסמטיים שכאלו, מאחר ובדו"ח 2014 ממשיכים לבלוט הפערים המלמדים על המשכה של ההתייחסות הבלתי שוויונית, המפלה לרעה את העתירות שהוגשו מצידה הימני והלאומי של המפה הפוליטית".
יהודה אליהו, מנכ"ל תנועת רגבים, מציין כי "הנתונים מעידים על מצב בעייתי מאוד. יחס מפלה של בית המשפט העליון פוגע באמון הציבור במערכת השיפוטית וגורם לנזק בל יתואר לבית המשפט העליון ולשלטון החוק. ממצאים אלו מהווים תמרור אזהרה בפני כל מי שמערכת המשפט יקרה לו. אנחנו קוראים לנבחרי הציבור ברשות המחוקקת לפעול למען איזון ראוי בקרב המערכת השיפוטית של מדינת ישראל כדי להביא לשיקום תדמיתו של בג"צ ואמון הציבור בו".