'במשך שנים הימין חשש לשלוט ולומר את דברו'

מנכ"ל 'זהות' מברך על עמידתם של השרים רגב ובנט מול מתקפת האמנים תומכי ההצגה 'הזמן המקביל'. "במשך שנים הימין לא מימש את שלטונו".

שמעון כהן , כ"ח בסיון תשע"ה

גרנק
גרנק
צילום: יח"צ

ביומן ערוץ 7 מתייחס איתי גרנק, מנכ"ל זהות - איגוד המרכזים לזהות יהודית, למתקפת מאות האמנים נגד השרים רגב ובנט והחלטתם שלא לממן את ההצגה שנכתבה בהשראתו ועל פי כתביו של מחבל רוצח.

בראשית הדברים נשאל גרנק אם אין צדק בטענה ולפיה נכון לאפשר העלאת הצגה, קיצונית ככל שתהיה, כדי לעורר שיח ודיון. גרנק משיב ומדגיש כי הוא עצמו תומך מאוד בשיח, דיון וראש פתוח למגוון דעות, אך עם זאת "מצד שני, אי אפשר שמדינת ישראל תממן ותכניס לסל התרבות הצגה שמעודדת, בדרך כזו או אחרת, חטיפה ורצח של יהודים. זה לא נתפס בראש. שום מדינה מתוקנת לא הייתה מאפשרת דבר שכזה. טוב עשה השר בנט שעצר את זה".

בדבריו מעיר גרנק כי עד קבלת החלטתו של השר בנט 900 תלמידים כבר נחשפו להצגה ולתכניה ומשום כך טוב שהשר עצר את המהלך בטרם התרחב מעגל התלמידים הצופים. "טוב שיש אמירה של משרד החינוך. במשך שנים הימין היה בשלטון ולא הצליח לממש את זה, כי חששו מהיועצים המשפטיים וחששו להביע דעה. סוף סוף מגיע שר שאומר שזה לא יהיה, גם אם ועדת סל התרבות המליצה משהו אחר, וצריך לגבות את האמירה הזו".

"אפשר לנהל דיון על אולמרט וכל השחיתויות שנתפסו באחרונה, אפשר לדבר על גניבה כזו או אחרת, אבל על רצח של יהודים כדרך שמחנכים עליה מיליונים, זה לא יכול להיות בבית ספרנו", אומר גרנק המציין כי במפגש עם בנות השירות הלאומי וגם עם מנהלים ומחנכים במערכת החינוך עולה השיח על היחס ל"כיבוש" וכיוצא באלה והנושא אינו מושתק ומדובר רבות במפגשי דתיים חילוניים. יש שיח רב בנושא הזה. אבל בין קיום שיח על גבולותיה של המדינה לבין ניהול שיח על מחבל שרצח יהודים יש עולם מלא".

ומה לגבי סוגיית ההסברה? האם ישראל צפויה למצוא כעת את פניה מושחרות ומוכפשות בעולם כסותמת פיות וצנזורית תרבותית? גרנק סבור כי ההסברה הישראלית מול העולם "צריכה להיות על זכותנו על המדינה ועל הזכות שלנו לחנך את הילדים שלנו. לכל מדינה מתוקנת יש סל ערכים ויש גבולות מסויימים. בכל מדינה לא כל דבר הילדים רואים. מחבל שרצח חייל, בכל מדינה מתוקנת זה לא היה עובר. צריך להפסיק להיתמם ולחשוב מה יגידו בעולם. אנחנו עושים את המינימום שבמינימום. אין עוד דמוקרטיה כמונו במזרח התיכון שבה אפשר להגיד כמעט הכול. יש כאן מדינה מאוד חופשית, ולטעמי נכון היה יותר להגביל. היום הכול נעשה מותר ואפשרי ואני סבור שקצת גבולות זה דבר בריא".

אם כן, מניין מגיעים כל אותם מאות אמנים החותמים על עצומה מבוהלת מ"מה שמעוללים" השרים רגב ובנט לעולם התרבות? גרנק סבור שבסופו של דבר הכול פוליטי. הוא מזכיר כי "לפני הבחירות היו מאות ביטחוניסטים שתיארו את נתניהו כמי שפוגע בביטחון. אני לא סנגור של נתניהו, בנט או רגב. כול שיקול הדעת של החתימה הזו הוא שיקול פוליטי ואפשר להביא אמנים מקבילים שחושבים את ההיפך".

"השאלה היא מהותית. אם האמנות היא אמנות כשלעצמה או שיש בהם חינוך לערכים. לטעמי התרבות היא סל של ערכים שמקבלים, ואם המדינה מסייעת לגופים הללו שמזינים אותנו בתרבות וערכים מן הראוי שהמדינה תפקח, ואם נבחרה ממשלה עם אג'נדה לאומית וציונית מן הראוי שהשרים יממשו את זה ולא יהיו בובות במשרדים שלהם".

עוד מוסיף גרנק ואומר כי "כמו שגופים העוסקים בזהות יהודית במערכת החינוך מפוקחים והתכנים נבדקים כמתאימים לתלמידים, כך צריך להיות גם בנושא הצגות. מן הראוי שכל הצגה תיבחן על ידי משרד החינוך ויבחן אם היא תואמת את סל הערכים הבסיסי, ורצח הוא ערך בסיסי שיש להימנע ממנו".