מי אתה, אשבעל בן בדע?

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה. מדובר בכתובת הרביעית שנחשפה עד כה מממלכת יהודה.

עדו בן פורת , כ"ט בסיון תשע"ה | עודכן: 12:28

הקנקן
הקנקן
צילום: טל רוגובסקי

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בחורבת קיאפה שבעמק האלה.

בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופ' יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים אפשר היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים.

עבודת רפאות מאומצת במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות, במהלכה הודבקו מאות שברי חרס לכדי קנקן שלם, פתרה את החידה - על הקנקן נחרטה הכתובת: אשבעל בן בדע. בצוות החוקרים שפענח את הכתובת היו גם ד"ר מיתקה גולוב וד"ר חגי משגב.

לדברי פרופ' גרפינקל וסער גנור מרשות העתיקות, זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. ''במקרא מוכר אשבעל בן שאול, שמלך על ישראל במקביל לדוד. אשבעל נרצח בידי מתנקשים, ראשו נכרת והובא לדוד בחברון (שמואל ב' פרקים ג-ד). מעניין לציין כי השם אשבעל מופיע במקרא, וכעת גם בממצא הארכיאולוגי, רק בימי דוד המלך .

''שם זה לא היה בשימוש בתקופות מאוחרות יותר של ימי הבית הראשון. ההתאמה בין המסורת המקראית והממצא הארכיאולוגי מעידה ששם זה היה מקובל רק בתקופה זו. השם בדע ייחודי, וטרם נתגלה שם כזה בכתובות עתיקות או במסורת המקראית".

העיר הקדומה צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות 

לדברי החוקרים, העובדה ששמו של אשבעל נחרט על קנקן מרמזת על כך שהוא היה אדם חשוב. כנראה הייתה בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה, והתוצרת החקלאית שנאספה בה, נארזה ונשלחה בקנקנים שנשאו את שמו. יש כאן עדות לריבוד חברתי וליצירת מעמד כלכלי מבוסס, עם התגבשות ממלכת יהודה.

החוקרים מוסיפים, כי "בספר שמואל ב' לא אהבו את השם אשבעל, המזכיר את אל הסערה הכנעני בעל, ולכן שינו את השם המקורי לאיש-בשת, אבל בספר דברי הימים השתמר השם המקורי אשבעל. כך, לדוגמה, שונה  גם שמו של המצביא גדעון בן יואש מירבעל לירבשת".

חורבת קיאפה מזוהה עם העיר המקראית שעריים. במספר עונות חפירה במקום, נחשפה בה עיר מבוצרת, שני שערים, ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן.

העיר מתוארכת לימי דוד: סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10. באתר התגלו ממצאים ייחודיים שלא היו מוכרים עד כה. כך למשל, בשנת 2008 נחשפה שם הכתובת העברית הקדומה בעולם. עתה מתפרסמת מאתר זה כתובת נוספת, מאותה התקופה.

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובות בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בשנים האחרונות פורסמו ארבע כתובות: שתיים מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ואחת מבית שמש. מצב זה משנה לחלוטין את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה, ועתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץ ממה שחשבו עד כה. נראה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים, ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת כתובות".

 (צילום: טל רוגובסקי)