'לחזור לגוש קטיף דרך לבבות עם ישראל'

ראש ישיבת נווה דקלים מחפש ומוצא את המסר הגדול שמאחורי העקירה והגירוש: הדרך חזרה לגוש תעבור דרך לבבות העם כולו.

שמעון כהן , ל' בסיון תשע"ה

ישיבת ההסדר 'ימית' בנווה דקלים שבגוש קטיף
ישיבת ההסדר 'ימית' בנווה דקלים שבגוש קטיף
צילום: אהוד קרוב

הרב גבריאלי
 

בישיבת ההסדר נווה דקלים נהגה רעיון שתכליתו 'תיקון חטא המרגלים' ובמשך ארבעים יום, יום נגד שנה משנות עם ישראל במדבר, מופצים במעגלים הולכים ומתרחבים דברי תורה קצרים העוסקים באהבתה וחיבתה של הארץ.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר ראש הישיבה, הרב דוד גבריאלי, על המיזם שהחל בשנה שעברה ביוזמתו של הרב בניה ליפשיץ, מרבני הישיבה, "מתוך רצון להשריש את אהבת הארץ ומתוך תחושה שיש לפעמים קצת חולשה בתחום הזה גם בקרב ההנהגה וגם בציבור שלא תמיד מחובר".

"כאנשי גוש קטיף לשעבר אנחנו מחוברים לכך בצורה מיוחדת, ולכן עלה הרעיון להשריש את העניין בצורה נגישה לכל דורש ובצורה שאינה מסובכת", וכך מה שהחל בתוך אתר הישיבה עבר אל בוגריה וממנה למעגלים מתרחבים יותר של בני משפחות התלמידים והבוגרים והלאה לכלל הציבור.

הרב גבריאלי מספר על היענות גדולה והצטרפות משמעותית למהלך ומציין כי "השנה זה קיבל ממד נוסף כי הוצאנו את הדברים גם בחוברת כתובה שהתפרסמה ביותר מעשרת אלפים עותקים והופצה באזור הדרום, ירושלים ופתח תקווה בחלוקה עם עלוני השבת. הדברים מתגלגלים גם דרך הרשתות החברתיות. אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים מאוד על הפרויקט הזה ומקווים שהוא יעשה את העניין האמיתי, החיבור של עם ישראל לכל ערכיו, ובתוך כל היתר גם הערך המרכזי לארץ ישראל, חיבור שאנחנו חווים את הצימאון לו גם כאן באשדוד".

בעקבות הדברים נשאל הרב גבריאלי אם תמצות רעיון הגותי סביב ארץ ישראל לממדי ווטסאפ והגבלתו ל-150 מילים, אינו למעשה המשך ישיר ל'שו"ת הSMS' שזכה לביקורת לא מעטה בשנים האחרונות. הרב גבריאלי אינו מקבל את ההשוואה וקובע כי "יש הבדל עצום בין שות SMS שנוגע לשאלה הלכתית או שאלת התייעצות אישית שמצריכה יותר מכמה מילים. כאן זה משהו אחר. כאן זה רעיון עמוק מאוד שכמעט תמיד מוסיף מראה מקום לספר כלשהו – הרב חרל"פ, הרב קוק, קול התור ואמור לעורר את החשק לפתוח את המקור בפנים. זה משהו רציני. זה לא וורטים. זה מאוד רציני ומאוד עמוק וקצר. לאנשים שעובדים ועסוקים אין תמיד כל הפנאי לראות את המכלול של כל הדברים, וכשיגיע הביתה יזכור שראה משהו יפה ויפתח את הספר וייכנס אליו לעומק".

בהמשך השיחה אתו התייחס הרב גבריאלי לתאריך המתקרב של עשור לעקירה ולגירוש מגוש קטיף, והשאלה העולה מכך – עד כמה ניתן לשמר לאורך תקופה ארוכה כל כך את מה שזכה לכינוי 'רוח גוש קטיף'?

"בישיבה עצמה זה נמצא חזק מאוד – היום כשאנחנו עדיין בקראוונים שמות הקראווים על שמות הישובים. במבנה החדש יש מוטיבים של המגן דוד שהיה בישיבה, שמות הישובים יהיו על קיר זכוכית גדול במסדרון שמוביל לבית המדרש. כולם יודעים מאיפה באנו וגם יודעים לאן אנחנו הולכים, והלאן הזה הוא משמעותי מאוד כי עם כל הצער והכאב על מה שעברנו ומול התמונות של מסגדים שהוקמו במקום הקודש, הדברים כואבים, אבל צריך גם להסתכל קדימה ולנסות להבין מה הקב"ה שואל מאיתנו אחרי ככלות הכול. קרה כאן משהו שהוא בידי אדם, אבל כיהודים מאמינים אנחנו יודעים שיש כאן מהלך אלוקי. כדי לחזור לגוש קטיף וימית צריך לעבור דרך הלבבות של עם ישראל, ואת זה אנחנו משתדלים לעשות פה מדי יום ואנחנו רואים את הצורך העצום בדבר הזה".

בהקשר זה מזכיר ומספר הרב גבריאלי על מיזם חינוכי ערכי שצוינה שנה לראשיתו, מיזם בו תלמידי הישיבה לומדים בחברותות עם תלמידי בית הספר הממלכתי, בית ספר שאינו דתי, הממוקם בסמיכות לישיבה. הרב גבריאלי מדגיש כי היוזמה למהלך החלה דווקא ממנהלת בית הספר שביקשה ש-15 חבר'ה מהישיבה יגיעו ללמוד עם התלמידים לחיזוק יהדות וציונות. "השליחות גדולה מאוד להביא את הרוח של האידיאלים והתורה שהייתה בגוש קטיף. זה היה עד כה בעיקר בציבור שלנו וכעת זה הולך ומתרחב לציבורים אחרים".

לנוכח הדברים נשאל הרב גבריאלי אם לא קיימת תחושת תסכול מסוימת כאשר המפעל האידיאולוגי שקיבל מכה קשה ביותר בימי העקירה והגירוש נאלץ להתחיל את הדרך מחדש, צעד אחר צעד, עם עוד שיעור ועוד 15 ילדי בית ספר שלומדים בחברותות. "זה כואב שהגענו למצב הזה. אם העם היה מחובר זה לא היה קורה, אבל אנשי מעשה כמו אנשי רוח צריכים להבין שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. זה חלק מהעם שלנו. אנחנו עושים את העבודה הסיזיפית שלנו וראינו שכשהקב"ה רוצה הוא נותן את הקפיצה, גם למטה וגם למעלה. אנחנו פועלים בשליחות ועושים באמונה את העבודה שלנו ,והקב"ה עושה ויעשה את שלו. גם בנושא ארץ ישראל וגם במהלכי הגאולה הירידות הן לצורך עלייה".