ה-OECD משבח את ישראל

ה-OECD שיבח את ישראל על המאמצים הנעשים מצד רשויות המדינה לקידום אכיפת עבירת השוחד הזר והמליץ על צעדים נוספים לחיזוק האכיפה.

ישי קרוב , ז' בתמוז תשע"ה

מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה
מזכ"ל ה-OECD, אנחל גוריה
צילום: פלאש 90

ארגון ה-OECD פרסם היום (רביעי) דו"ח המסכם את ממצאי הביקורת של הארגון בנוגע לעמידתה של ישראל בסטנדרטים בנושא המאבק בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות.

הדו"ח משבח צעדים שננקטו על ידי ישראל לחקירת עבירת השוחד הזר ועל מהלכים שונים שקודמו בשנים האחרונות ליישום אמנת הארגון בנושא זה.

האמנה בדבר המאבק בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות הינה הכלי המרכזי של ארגון ה-OECD במאבק בשחיתות הבינלאומית. ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 2009 וחברות בה כיום 41 מדינות, מתוכן 34 המדינות החברות ב-OECD. במסגרת חברותה באמנה מצויה ישראל בביקורת מתמדת על יישום האמנה. דו"ח זה ניתן במסגרת סבב הביקורת השלישי שהתקיים בחודשים האחרונים, אשר התמקד בנושא אכיפת העבירה של מתן שוחד עובדי ציבור זרים.

הליך הביקורת כלל מענה על שאלונים מפורטים וביקור צוות בודקים מטעם ה- OECD בישראל (הצוות כלל נציגים מבלגיה, מאוסטרליה וממזכירות הארגון). בביקור נטלו חלק כ-130 משתתפים ישראלים מגופים שונים, מהמגזר הציבורי, מהמגזר הפרטי ומהמגזר השלישי ומהתקשורת.

הליך הביקור הסתיים בשימוע אשר התקיים בתחילת החודש במטה הארגון בפריז אליו הגיעה משלחת משפטנים, שהייתה מורכבת מנציגים בכירים מפרקליטות המדינה, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ממשרד האוצר וממשטרת ישראל.

בדו"ח מביע הארגון את הערכתו לצעדים שננקטו על-ידי ישראל, כולל המאמצים הנעשים לאחרונה מצד הרשויות בישראל ובראשן משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, לקידום אכיפת עבירת השוחד הזר באופן נמרץ יותר, עמידת עבירת השוחד הזר הקבועה בחקיקה הישראלית, על כלל יסודותיה, בדרישות אמנת ה-OECD, הגברת האכיפה הכלכלית בין היתר באמצעות החמרת המאסר והקנס המירביים בצד עבירות השוחד באופן משמעותי, חיזוק כלי החילוט בייחוד על רקע הקמתו של פורום ייעודי לטיפול בנושא בפרקליטות המדינה והקמת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים, הקמתו של צוות בין-משרדי בפרקליטות למעקב ולתיאום פעולות האכיפה בנוגע לחשדות לשוחד עובדי ציבור זרים, יישומו של איסור מפורש על ניכוי הוצאות שוחד ממס, חיזוק ההגנה הניתנת לחושפי שחיתויות, בין היתר, באמצעות תיקון חוק הסיוע המשפטי המאפשר מתן סיוע לחושפי חשדות לשוחד ללא צורך במבחן הכלכלי ואת מאמציה של ישראל להעלאת מודעות לעבירה ולאמנה הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

עם זאת, ביקר הארגון את צעדי האכיפה המוגבלים לטענתו שננקטו בישראל עד כה בקשר לעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר. הדו"ח כולל מספר המלצות לחיזוק המאבק בשוחד עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות, בהן קריאה לישראל לחקור באופן מקיף חשדות לביצוע העבירה בנוגע ליחידים ותאגידים; הכשרת גורמי אכיפת החוק לשם הגברת גילוי העבירה; המשך העלאת המודעות לעבירה בקרב מגוון גורמים בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי.

לדו"ח המלא