מפתיע איך שמורה שנראה לנו רע יכול להראות טוב כשאנו מגלים את ההשקעה שלו בתלמידיו
מפתיע איך שמורה שנראה לנו רע יכול להראות טוב כשאנו מגלים את ההשקעה שלו בתלמידיואיור: עדי דוד

את גלעד הכרתי ביום שבו חטפתי עונש משטרן, המורה הכי קשוח בבית הספר.

נאלצתי להישאר שעה נוספת ולעזור למנקה. כך קרה שיצאתי מאוחר.

כשעברתי ליד המגרש היה שם ילד שלא הכרתי, והוא כדרר במומחיות וגם קלע יופי של סלים ממרחק גדול.

נכנסתי למגרש, הוא מסר לי, ושיחקנו משחק מהיר. אחרי זה הייתי צריך למהר הביתה, וגלעד, כך הוא אמר שקוראים לו, התנדב ללוות אותי. דיברנו כל הדרך. הוא בגיל שלי, ולמרות שהוא גר בסביבה הוא לומד במקום רחוק יותר, בבית ספר למחוננים. גילינו שיש המון נושאים שמעניינים את שנינו, ומאז גלעד בא לבקר אצלי באופן קבוע.

גלעד מעריץ את ההורים שלו. הוא מספר עליהם הרבה. הסיבה שהוא היה במגרש ביום שבו נפגשנו הייתה כי הוא חיכה לאבא שלו. מסתבר שמדי יום, אחרי העבודה, אבא שלו, שהוא גאון מתמטי ומבין במחשבים, מלמד זקנים בבית האבות כיצד להשתמש במחשב. הוא עושה את זה בהתנדבות ובאכפתיות, כדי שלזקנים יהיה איך לשמור על קשר עם בני משפחתם.

מאז שהכרנו, בכל יום, גלעד מבלה את זמן ההמתנה לאבא שלו איתי. ההורים שלי מאוד אוהבים אותו. הוא יודע המון. סוכם שמבית הספר גלעד יבוא אלינו. כשהוא מגיע אנחנו אוכלים ארוחת צהריים, משחקים ועושים שיעורים יחד. כשיש לי בעיה בשיעורי הבית - הוא מסביר לי בשמחה.

אני מאושר מהעזרה שלו. בזכותו השתפרתי מאוד בחשבון. זה תמיד היה המקצוע שבו אני הכי חלש, אבל בעיקר מאז ששטרן הגיע ללמד בבית הספר. אני כל כך עסוק בלפחד ממנו בשיעור, שכלום לא נכנס לי למוח. יש לו קול רועם, בטן שמנה וקרחת מבריקה. תמיד כשהוא נכנס לכיתה הוא צועק על כולם שיהיה שקט, ומעניש בלי אזהרות. מאז שנהייתי חבר של גלעד, ואני מבין קצת יותר טוב איך אפשר להתמודד עם התרגילים שהמורה כותב על הלוח, אני טיפה יותר מקשיב בשיעור. אבל עדיין מפחד.

גלעד אומר שלהיות מורה זה לא פשוט. שיש מורים שצועקים מיד כשהם נכנסים לכיתה, כי אחרת לא מקשיבים להם. גלעד גם הסביר לי שלהיות מורה זו עבודה מאוד שוחקת. שהמורה נותן מעצמו לתלמידים ולא תמיד הם יודעים להעריך את המאמץ. הוא סיפר לי איך ההורים שלו, ששניהם מורים, משקיעים שעות בהכנת השיעור, ומבלים המון זמן בשיחות טלפון עם הורים ובעזרה לתלמידים מתקשים, אבל כשהם נכנסים לכיתה התלמידים מזלזלים, מרעישים ולא מקשיבים.

ביום ראשון היה לגלעד יום הולדת. ההורים שלו ארגנו לו מסיבת הפתעה. אמא של גלעד הייתה באמת נחמדה, אבל מי שתפס את תשומת הלב שלי היה אבא שלו. הוא היה כל מה שגלעד תיאר. חייכן וטוב לב. הרגישו כמה הוא אוהב את הבן שלו. לכבוד המסיבה של גלעד, אבא שלו התחפש לליצן ועשה קסמים. הבטן שלו ריקדה בעליזות, והייתה לו קרחת מבריקה של ליצנים. הוא היה כל כך מדליק שקצת קינאתי בגלעד. איזה אבא מיוחד זה שלמרות שהוא גאון, הוא יודע גם להצחיק.

כל המסיבה ניסיתי להבין למה אבא של גלעד נראה לי כל כך מוכר. רק ביציאה, כשהתעכבתי ליד דלת הבית, שמתי לב לשלט על הדלת: "ברוכים הבאים לבית משפחת שטרן".