בשבע מהדורה דיגיטלית

חוזרים לסדר

בישיבות בני עקיבא גילו את הנוסחה לנטיעת אהבת לימוד התורה בלב התלמידים: חזרה למתכונת של לימוד בחברותות במסגרת סדרים בבית המדרש.

משה גלנץ , ח' בתמוז תשע"ה

הר”מ היה במילואים, התלמידים למדו בעצמם. תלמידים בבית המדרש
הר”מ היה במילואים, התלמידים למדו בעצמם. תלמידים בבית המדרש
צילום: גילי צרפתי

בתוך הדיונים הנמשכים מזה מספר שנים אודות הדרך להאהיב את לימוד הגמרא על תלמידי התיכון, החלה לפני כשנתיים להתפתח בישיבות בני עקיבא שיטת לימוד חדשה שצברה תאוצה בשנה האחרונה.

השנה יושמה השיטה ב‑16 ישיבות שונות של מרכז ישיבות בני עקיבא בכל רחבי הארץ. בשנת הלימודים הבאה מתכוונות להצטרף לשיטה עוד כמה ישיבות, כאשר בקיימות יכפילו את מספר הלומדים מ‑800 ל‑1,500, בסיוע משרד החינוך והחמ"ד.

לא כמו מתמטיקה ואנגלית

מי שהיה מיוזמי השינוי הוא הרב מאיר טויבר, ראש ישיבת 'נתיב מאיר'. בריאיון ל'בשבע' מסביר הרב טויבר שההחלטה לשינוי התקבלה לאחר שב‑15 השנים האחרונות הצטמצמו לימודי התורה בישיבות בגלל סיבות שונות, והמחיר היה הורדת הלימוד בסדרים בבית המדרש למינימום. "הבנו שכדי להחדיר אהבת תורה לתלמידים אנחנו צריכים לשנות את המצב מקצה לקצה".

מה היה אופן הלימוד לפני השינוי?

"התפיסה הייתה שהסדר הוא הכנה לשיעור, שרובו ככולו הועבר לתלמידים על ידי הר"מ. זה יצר תחושה שלימוד הגמרא משתווה לשאר המקצועות. פתאום ראינו את הבעייתיות, לתלמידים לא הייתה שאיפה ללימוד גמרא", הוא מסביר. "מבחינתם התחושה הייתה: כמו שיש שיעור גמרא, כך יש שיעור מתמטיקה או שיעור באנגלית. אך אם נעמיק את רעיון לימוד התורה, נבין שהתורה נקנית לא רק בשמיעת האוזן אלא מפלפול ומשא ומתן הלכתי".

הרב יהודה פליקס, שהיה עד לפני כחצי שנה ראש מינהל החינוך במרכז ישיבות בני עקיבא, הבין שצריך להחליף את המשוואה ויחד עם הרב טויבר ואחד מידידי מרכז יב"ע, בנימין לנדי, הוחלט שיש לשנות את הסדר תרתי משמע. "מדובר בשינוי מהותי", קובע הרב טויבר. "לא מדובר כאן רק על סדר לימוד של שעה וחצי בבית המדרש. התפיסה משתנה לכך שכל מה שנלמד הופך להיות הכנה לסדר עצמו, שבו התלמידים יושבים בחברותא ומקבלים את המיומנות ללימוד גמרא". לדבריו, באופן זה חווית הלימוד העצמי מביאה לאהבת תורה ולחיבור הטבעי שכה היה נדרש.

התוצאות לא איחרו להגיע. חודשים ספורים לאחר שכמה ישיבות החליטו לאמץ את השיטה וליישמה, הבינו יוזמי השינוי שהם על הגל. "תלמיד שאומר לי באושר: 'עד היום זה היה שיעור בגמרא, היום אני מבין שמה שאני עושה הוא לימוד תורה', מוכיח שיש כאן שינוי גדול", הוא אומר בהתלהבות. "רק לאחרונה נכנסתי לבית המדרש באחת הישיבות כדי לחפש את הר"מ, ואני רואה עשרות בחורים יושבים ולומדים. הסתכלתי לימיני ולשמאלי ולא מצאתי את הרב שלהם. כשניגשתי לתלמידים ושאלתי אותם איפה הוא, הם ענו: הר"מ במילואים".

הרב טויבר לא התאפק ושאל: אז מדוע אתם יושבים בבית המדרש, לומדים ולא מתעסקים בחוץ? התלמידים לא הבינו את השאלה. "זה דבר מדהים", הוא ממשיך מחויך. "זאת אומרת שהשינוי הזה עובד. התלמידים הבינו שהתורה נקנית בכך שהם יישבו וילמדו עם החברותא שלהם. זה לא היה מובן מאליו. אלו פירות שלא ראינו קודם. בשנה שעברה ביקרנו בכל הישיבות, נפגשנו עם תלמידים ואף הר"מים וראשי הישיבות מילאו משובים שהכנו, וגילינו התפרצות אדירה של אהבת תורה, קשב, קשר ורצון שלא הרגשנו קודם".

לא סותר בגרות

אין זה סוד שבישיבות בני עקיבא ישנו מתח בין הרצון ללימוד תורה ובין החיבור לעולם המעשי. אך לדברי הרב טויבר, המאבק בין הכוחות השונים רק מוכיח שלימוד התורה חייב לקבל ביטוי גדול יותר. "במשך השנים נברא הצורך והחזון לקבל גם תעודת בגרות טובה וגם להיות קשור ללימוד תורה. הגם וגם הזה חייב תחזוק משני הכיוונים", הוא מסביר. "בסופו של דבר, האידיאל של הישיבה הוא שהכול ייצא מתוך תורה – הכול", הוא מבהיר. "בתפיסה שלנו: תהיה איש צבא, תהיה עורך דין, תהיה חקלאי, תהיה סוחר או מה שתרצה, אבל בתנאי אחד: תהיה מחובר לתורה. התורה חייבת לקבל מקום לא של מידע אלא של קישור נפשי. ברור לי שצריך שתלמידים ילמדו לבגרות, אבל זה חייב לבוא עם עטיפה של תורה".

בעקבות ההצלחה מתכננים יוזמי המהלך להוסיף נדבך. "אנו רוצים שבסופו של דבר יהיה גם מדד שאותו נבחן באמצעות עבודות גמר שהתלמידים יבצעו על הסוגיות שבהן עסקו במשך השנה".

האם כשהלימוד הופך להישגי לא מאבדים משהו באופן לימוד התורה?

"קודם כול השאלה מצוינת, וזאת העבודה הקשה", מציין הרב טויבר. "אבל חשוב להדגיש שאנחנו לא אמורים להסתפק רק בחוויית הלימוד". לדבריו, השורה התחתונה חייבת להיות שהתלמידים גם יבינו לעומק במה הם עסקו במשך השנה. "כשנשאל את התלמידים מה מסקנתם לגבי הסוגיה, הם צריכים לדעת ולא נסתפק בזה שהם נהנו, כי זה לא נכון ולא אמיתי – לא כך מגדלים אנשים. צריך לעבוד במקביל שמצד אחד הם ילמדו בחברותות ויקבלו את הכלים ללמוד נכון – שישמשו אותם בהמשך החיים, ומאידך זה חייב להיות מקצועי ומדיד".

איך אתם מתכוונים לקדם את התהליך בשנים הקרובות?

"כדי להגיע לזה נעשים שני דברים: הראשון על ידי השתלמויות למורים, שכבר מתקיימות כעת והמהלך מתחזק בשנה הבאה. בנוסף לכך, השנה התחלנו עם 16 ישיבות בני עקיבא ובשנת הלימודים הבאה נהיה כבר עם 22 - זאת מעבר לכך שמספר התלמידים המשתתפים ביוזמה במסגרת הישיבות הקיימות מוכפל. כך לאט לאט נחזיר את קול התורה בכל ישיבות בני עקיבא", מבהיר הרב טויבר, "כל מטרתנו היא להגדיל תורה ולהאדירה".