בשבע מהדורה דיגיטלית

קצינת היהדות הליברלית

ברקע המאבק בין חיל החינוך לרבנות הצבאית על הנחלת ערכי היהדות בצה"ל, כדאי להכיר את דמותה של אל"מ יעל הס.

חגית רוזנבאום , ח' בתמוז תשע"ה | עודכן: 07:16

התמרמרה על דחיקתה מעזרת הנשים. אל”מ יעל הס עם ספר התורה בפולין
התמרמרה על דחיקתה מעזרת הנשים. אל”מ יעל הס עם ספר התורה בפולין
צילום: דוברות צה"ל

לפני כמה שבועות הציף הפולמוס סביב שאלת נוכחותו של רב בטקסי ההשבעה בצה"ל שוב את מאבקי הכוח בין מחלקת תודעה יהודית ברבנות הצבאית לקצין חינוך ראשי והחיל שמאחוריו.

אבל בעוד הדיון נסוב על השאלה האם החיילים יזכו לשמוע רבנים במהלך שירותם אם לאו, מתברר מבין השיטין כי ישנה שאלה נוספת שצריכה להישאל, אקוטית לא פחות, והיא איזה סוג של רב ישמעו חיילי הצבא הישראלי.

"צה"ל לא קובע מהי יהדות"

באתר 'וואלה' פורסמה לפני כחודש ידיעה המבשרת על יחידה חדשה שהוקמה בחיל החינוך ומטרתה לפקח על התכנים שמועברים בצה"ל בנושאי דת.

ביחידה ישרתו כעשרים חיילי מילואים מתחום החינוך, אשר יפקחו על התכנים, בעיקר בכל הנוגע לשבתות וימי עיון המוצעים לחיילים על ידי גורמים חיצוניים. ציטוט של קצין בכיר באגף כוח אדם בצה"ל מתקשה להסתיר את המגמות הליברליות והפרו-רפורמיות שנודפות מפעילותה של היחידה :"צה"ל לא קובע לחייל המשרת מה היא יהדות. יש אחד שרואה בזה תרבות ויש אחד שרואה בה דת. צה"ל לא יקבע מה המהות", מסביר הקצין את עבודת היחידה, "לכן, כשאנחנו עוסקים ביום השבת אנחנו נעסוק בו בצורה פלורליסטית". בהמשך הוא קובע: "לא יכול להיות שאדם שגדל בבית רפורמי או בבית קונסרבטיבי לא יוכל לספר לקבוצה איך נראית השבת שלו ומה הם הדברים שחשובים לו. אם יבוא אליי מכון ויגיד שהוא רוצה לתת מידע בגוון מאוד מסוים והוא לא מוכן למשהו אחר, מבחינתי זה לא עובר את הסף", הוסיף.

זהותו של הקצין הליברלי בכתבה אמנם עלומה, אולם בדיקת 'בשבע' העלתה זהות של קצינה בכירה בחיל החינוך, הכפוף לאכ"א, אשר מזוהה עם התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית. אל"מ יעל הס היא רמ"ח חינוך במפקדת קצין חינוך ראשי, בעלת רזומה של שנים ארוכות בחיל החינוך. היא רעייתו של עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל – ארגון הגג של קהילות היהדות הקונסרבטיבית. מסתבר כי הרעיה מחזיקה אף היא בדעות ליברליות תואמות בכל הנוגע ליהדות. כך למשל כתבה במאמר שפרסמה בחודש ניסן האחרון באתר לימוד התנ"ך 929 אודות מצוות מחיית עמלק: "מצוות עשה נוספת, הופכת קרביים, מעוררת התנגדות טבעית אצל כל אדם בעל מצפון: 'תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים'". לטעמה, לא מדובר בציווי כפשוטו, שכן הוא אינו מוסרי ונוגד את איסור "לא תרצח". "לא עמלק-אדם אנו מצווים למחות, אלא את עמלק ההוא, שבתוכנו. עבודה עצמית של אדם כנגד הרוע שבתוכו. אני מתחברת לפרשנים שיצאו מגדרם להוציא הכתוב מפשוטו. העדיפו להותיר את 'לא תרצח' כפשוטו. לא פוקדים עוון אבות על בנים". גישה זו, לדעתה, משקפת גם את גישת טוהר הנשק של צה"ל, לפיה "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה".

בחורף האחרון הוציאה אל"מ הס מכתב למפקדים, ובו הורתה להם לאפשר כמידת יכולתם לחיילים יוצאי ברית המועצות לחגוג את חג 'נובי גוד' בקרב בני משפחתם. מדובר בחג חילוני המקביל ל'סילבסטר' - ראש השנה האזרחית שחוגגים הנוצרים. אל"מ הס מציינת במכתבה כי אמנם אין בצה"ל פקודה המשחררת חיילים לצורך חג זה, שאינו יהודי, אולם "מתן הזדמנות לשמור על תרבותם ומורשתם מבית הוריהם... הולמת את תפיסת צה"ל כצבא העם", כהגדרתה.

קצינה עם ספר תורה   

נטיותיה ביחס לזרמים ביהדות צוטטו ואף צולמו בכתבה גדולה בעיתון 'במחנה' לפני כשנתיים.

בכתבה שעניינה קידום זכויותיהם הדתיות של החיילים הרפורמיים והקונסרבטיביים בצה"ל, צוטטה הס כדוברת מרכזית בנושא. היא מספרת על השתתפותה במשלחת 'עדים במדים' לפולין, שם במהלך ביקור בבית כנסת נאלצה לעלות לעזרת הנשים. בכתבה מתארת הס תחושת מרמור עמוקה על דחיקתה מעזרת הגברים, בייחוד לאור העובדה שהיא "מכירה מודל שלא עובד ככה", כלשונה.

כאמור, היא נשואה למנכ"ל התנועה הקונסרבטיבית, ויחד הם מנהלים אורח חיים בהתאם. אל"מ הס תיארה בכתבה את בית הכנסת שלה: "בבית הכנסת שלנו הנשים יושבות לצד הגברים בהיכל הגדול, משתתפות בתפילה, ולעתים אף מובילות אותה. היהדות הקונסרבטיבית דוגלת בשוויון, נשים רשאיות להחזיק ספר תורה, נשים מתעטפות בטלית, נספרות למניין ומשמשות שליחות ציבור".

לאחר שיחה עם רב המשלחת הצבאית, הוא הציע לה לשאת ספר תורה יחד עם הקצינים האחרים ביום שלמחרת, ובכתבה היא מצולמת אוחזת בספר. "הוא אמר לי: 'אני מבקש שאת, יחד עם הקצינים, תחזיקי את ספר התורה'. זה היה יפה בעיניי, פלורליסטי, ולא רק במובן השוויוני-קונסרבטיבי, אלא גם בגישה שאני מכירה מבית אבי. הוריי עלו ממרוקו, ובכל פעם שאני שומעת סיפורים על מתינותם של רבני מרוקו בימי ילדותו של אבי, אני תוהה לאן נעלמה הרוח הסובלנית ההיא?".

בהמשך הכתבה תובעת אל"מ הס לתת ביטוי ומקום לזרמים הקונסרבטיביים והרפורמיים כחלק מהתודעה היהודית בצה"ל. "לצבא יש חובה אחרת שאין באזרחות – שהיא להיות בית פתוח לכולם. הצבא לא יכול לנקוט עמדה בנוגע לשאלה מהי יהדות, או מהי התנהגות יהודית נכונה", היא אומרת, ומוסיפה: "אף אחד לא יכול להגיד מה זאת תודעה יהודית, כי יש יותר מתשובה אחת. אני יודעת מה זאת התודעה היהודית שלי, והיא לא התודעה היהודית של מישהו אחר. אפשר מקסימום להגיד, 'יש פה כמה אופציות, והן אלו ואלו'. אבל אם אומרים 'יש פה רק אופציה אחת' – זה משהו שאני לא מכירה בו, ואסור להסכים לו".

הציטוטים הללו מזכירים מאוד את דברי הקצין שהובאו לעיל, אשר הסביר את תפקיד יחידת המילואים החדשה בחיל החינוך. במסגרת זו יש לציין כי לפני כארבע שנים נחשף בכלי תקשורת מגזריים כי התנועה הרפורמית זוכה לייצוג גובר בשבתות העיון של צה"ל. על פי הדיווחים, חיל החינוך קיים אז עשרות שבתות אירוח בישיבה החילונית 'בינה', בתמיכת קרן פוזן המעודדת את תפיסת היהדות כתרבות ולא כדת או לאום, ובהתבסס על ערכים רפורמיים וקונסרבטיביים. השבתות התקיימו ברובן המוחלט במלון רות דניאל, המשמש כמרכז לתרבות וחינוך של התנועה הרפורמית בישראל, והועברו ברובן לצוערים בקורס קצינים. חלק מהמרצים שהוזמנו לאותן שבתות הפגינו זלזול גלוי בגישה האורתודוקסית ביהדות ואף בדברי חז"ל. מרביתם המוחלט נמנו על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים בישראל.

בדובר צה"ל אמרו אז בתגובה כי הדבר נועד בכדי לחשוף את החיילים למגוון דעות ביהדות. "פעילויות החינוך שמופעלות על ידי חיל החינוך והנוער בשבתות מורכבות ממגוון רחב של הרצאות, סדנאות וסיורים מקשת רחבה של נושאים ודעות. הפעילויות השונות נתונות לבקרה מחמירה, ואלו לא כוללות תכנים שעלולים לפגוע ברגשות החיילים. לא נותר אלא להצטער שגורמים שונים מעוותים את פני המציאות".

בשולי הדברים יש לציין את פעילותה הנמרצת של אל"מ הס, בשיתוף עמותת אלומ"ה, למען גיוס בנות דתיות לצה"ל. בתפקידה הקודם כראש מערך מג"ן, עמדה הס בראש פרויקט של שבועות גדנ"ע לבנות דתיות, הפותחים להן שער להיכרות והכוונה לשירות הצבאי. "הגישה למקומות דתיים אינה קלה", אמרה הס לאתר 'וואלה', "ניתן לומר כי כל המערך שלנו פעל בהתחלה באופן מחתרתי, כאשר השמועה עוברת מפה לאוזן לפי שיטת חבר מביא חבר". הס ממשיכה ומנמקת את מאמציה דווקא במגזר הדתי: "העובדה שלא ויתרנו על ניסיון להכיר את הבנות הדתיות, היא שאנו מאמינים שצבא העם שייך לכולם ללא הבדלים ולכל אזרח בגיל חובת גיוס, יש את הזכות לדעת מול מה הוא עומד".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל הינו גוף ממלכתי, כפי שצוין באיגרת שהופצה על ידי רמ"ח החינוך. הגדרת היהדות והישראליות צריכה להתבצע במגרש החברתי ולא בצבא בו משרתים חיילות וחיילים מכלל האוכלוסיות, הזרמים והדתות. יחידת הבקרה תפקידה לוודא כי התכנים המועברים לחיילי צה"ל הינם הולמים ובהתאם להנחיות הצבא. הקצינה מבצעת את תפקידה באופן מקצועי וענייני בהתאם לקו הממלכתי הנהוג בצה"ל ובהתאם להנחיות מפקדיה".