לכל עולה מאתיופיה יימצא פתרון

בביקור ועדת העלייה במרכז הקליטה בקריית גת הועלו טענות על המתנה ממושכת לדיור ציבורי. יו"ר הועדה: נעקוב אחרי טיפול לכל עולה.

חזקי ברוך , י"ב בתמוז תשע"ה

סיור במרכז הקליטה בקריית גת
סיור במרכז הקליטה בקריית גת
צילום: דוברות הכנסת.

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, סיירה במרכז הקליטה של קריית גת, בו למעלה מ-300 עולים מאתיופיה. יו"ר הוועדה, ח"כ הד"ר אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי לא הסוכנות היהודית ולא משרד הקליטה הזמינו את הוועדה לביקור – אלא הדבר היה ביוזמתה - כדי לשמוע, להקשיב לבעיות ולטפל.

"נעקוב אחרי טיפול לכל עולה, ולא נסתפק בתשובות כלליות. הגיעה העת שיימצא פתרון מערכתי לדיור עולי אתיופיה", אמר.

בירהנו גביאו, צעיר עולה חדש מאתיופיה הלין על התייחסות לא טובה לעולים, כאשר בעלי מקצוע לא נקלטו בעיר בעבודתם, קשישים ונכים ממתינים זמן רב לדיור ציבורי, וכן כי זכאי-דיור-ציבורי קיבלו הוראה לעזוב את מרכז הקליטה – למרות שלא נמצא להם פתרון דיור.

יהודה שרף, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית השיב, כי אף זכאי-דיור-ציבורי כמשפחות חד-הוריות, קשישים או נכים, לא יעזוב את מרכז הקליטה לפני שיימצא לו פתרון הולם. הוא הוסיף כי כיום מרוכזים עולי אתיופיה ב 17 מרכזי קליטה בארץ, המופעלים ע"י משרד הקליטה והסוכנות היהודית, כאשר רוב העולים כבר יצאו לדיור קבע.

הוא הדגיש כי כל רשות מקומית אצלה רוכשים העולים דירה, מקבלת מהסוכנות את מלוא המידע לסיוע עבורם. הוא ציין כי במרכזי קליטה נותרו קשישים או צעירים שמתקשים ברכישת דירה, "אך הסוכנות היהודית דואגים יחד עם המשרד לעלייה וקליטה לכל זכאי דיור ציבורי, קשיש, נכה או חד-הורי, אך המאגר של הדיור הציבורי אינו בלתי-נגמר. אנו בעד שילוב מלא של ילדי העולים במוסדות החינוך הישראליים, אך לפעמים יש אילוצים כמו מרחק או צורך ההורים והילדים ללמוד באולפן, ואילוצים אלו יוצרים כיתות אחידות. מרכזי קליטה היא מקום ארעי במהותו שנועד להכין את העולים לחיי קבע בארץ".

יצוין, כי היום תדון ועדת העלייה והקליטה בסדרי העדיפויות של הקצאת הדיור הציבורי, לעולים ולוותיקים. מתברר כי בעוד שכ-27,000 עולים ממתינים לדיור כזה, הרי שרק 30% מהמלאי הדיור הציבורי מיועד אליהם, בעוד שזכאים אחרים, המונים רק כ-3,000 איש, מקבלים של עדיפות של 65%. ח"כ נגוסה הדגיש כי בקרוב אף תדון הועדה במצוקות שעלו בדיון – ותזמן לתשובות את נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

סגנית ראש העיר, שלומית סהלו, סיפרה כי עד לפני כחמש שנים התגוררו בעיר כ 3000 עולים מאתיופיה, בעיקר ותיקים, אך העיר הייתה סגורה לרכישת דירות, בכך שלא ניתן היה לממש בה את מענקי הדיור שניתנו לעולים. כיום לדבריה, המצב השתנה אט אט. "הייתה מדיניות מכוונת ומכשילה לעולי אתיופיה, בכך שמנעו מהם רכישת דירות בערים שבהן כבר התגוררו במרכזי קליטה, החלו לעבוד וילדיהם החלו להשתלב במוסדות החינוך", האשימה.

במרכז הקליטה "יעלים" בבאר שבע פגשו חברי הועדה כ-500 עולים מ 16 ארצות, ובנוסף מארצות מצוקה. האולפן שם דגש רב על השמה לעבודה, יחד עם המשך סיוע לעולים גם אחרי עזבם את מרכז הקליטה, בייעוץ, פעילות תרבותית וחוגים. בין העולים בוגרים רבים של תכנית "מסע" לסטודנטים, אולפן עציון ותכנית תל-רן, וכן אולפן מיוחד לרופאים-עולים, השם דגש על לימוד השפה העברית המקצועית. לדברי נציגי הסוכנות ומשרד הקליטה באולפן, הם עוקבים אחרי השמת תלמידי משפחות העולים במוסדות החינוך, ומדגישים את חיזוק ועצמאות משפחת העולה.

במרכז קליטה "חרוב" בעיר נפגשו חברי הוועדה עם כ-470 עולים, כולם מאתיופיה. מתוך זכאי רכישת דירה שבין העולים, 35 משפחות כבר רכשו כזאת ועתידים להגיע לדיור קבע עד סוף שנת 2015, 54 טרם רכשו דירה, ו-30 עולים כבר עזבו את מרכז הקליטה באמצעות מענקי רכישה או שכירות. באולפן אף פועל מועדון לעשרות הילדים המתגוררים במקום, ובו חוגי מקהלה, חשבון, יהדות, מורשת והיסטוריה.