ידון. בג"ץ
ידון. בג"ץצילום: פלאש 90

בג"ץ הכריע שלא להכריע בסוגיית האפשרות למכירת נדל"ן השייך לקרן הקיימת לישראל למי שאינו יהודי וביקש מהצדדים בעתירת ארגון 'עדאללה' נגד חברת בנייה ישראלית שסירבה למכור בית לערבי להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורך הדין, מנשה וחניש, מייצג חברת הבנייה המדוברת, שהבהיר בפתח הדברים כי אל מול טענות הצדדים בג"ץ בחר שלא להכריע "אלא הבין שכדאי מאוד שיימצא פיתרון מחוץ לכותלי בית המשפט".

לטענת עו"ד וחניש עתירת עדאללה אינה עניינית אלא לא יותר ממנוף לקידום האג'נדה של הארגון השואף למחוק את הסממנים היהודיים של המדינה.

טרם דבריו אודות העתירה עצמה סוקר, עו"ד וחניש רקע היסטורי קצר המלמד על העקרונות שנקבעו מאז ימי הקמתה של הקרן הקיימת לישראל על ידי בנימין זאב הרצל לתכלית של גאולת אדמות ליישוב יהודים בא"י. הקק"ל נרשמה באנגליה כחברה פרטית והוגדרה כנאמנו של העם היהודי. "תרומות נאספו בקופות הכחולות ובכסף הזה גאלו אדמות לקראת היום שבו יגיעו יהודים לא"י", הוא מזכיר ומציין כי אחד העקרונות שעליהם שמרה הקרן הוא שהאדמות שיירכשו לא תימכרנה ותשמשנה ליהודים בלבד.

במרוצת השנים ניהל הקק"ל את האדמות תוך שמירה על העקרון הזה שלא למכור אותן למי שאינם יהודים. כך היה עד שנת 2004, כאשר אנשי ארגון 'עדאללה' עתרו וטענו שהציבור הערבי הוא שווה זכויות וחייבים לשווק גם להם את הנדל"ן השייך לקרן הקיימת.

בתום דיון הוחלט לפתוח את מכרזי הקק"ל גם למי שאינו יהודי, אך ההסדר הזמני שעליו הוחלט קבע כי אם הזוכה במכרז כזה או אחר יהיה לא יהודי תקבל הקק"ל אדמה מקבילה לאדמה שתינתן לאותו זוכה, כך שהיקף הקרקעות שנרכש בכספי הקק"ל יישאר בגודלו הקיים.

החברה שאותה מייצג עו"ד רכשה קרקע לבנייה ושיווקה אותה תוך ציון סעיף המגבלה לפיו לא ניתן למכור את הקרקע למי שאינו יהודי. בשלב זה, מספר וחניש, הגיע לחברה העותר הערבי שהקליט את השיחה בה נאמר לו שלא מוכרים אלא ליהודים. וחניש מסופק אם הגעתו של העותר נעשתה כפרובוקציה אם כי העובדה שהגיע לשיחה כשהוא מצויד במכשיר הקלטה יש בה כדי לחשוש שמא זו הייתה מגמתו, אם כי יתכן וניסיון העבר של 'עדאללה' לימד על כך שקיים צפי לתשובה שלילית מצידה של החברה, ולכן צויד העותר במכשיר ההקלטה.

במהלך הדיון בעתירה, מספר עו"ד וחניש כי שתי נקודות מרכזיות עלו בבג"ץ – ראשית, העובדה שאדמות הקק"ל הן נכס לאומי שנקנו על דעת כך שיימכרו ליהודים בלבד ואין לאיש זכות לקבוע שכעת ישונה את העיקרון הזה.

וחניש מוצא הקבלה בין מעמד אדמות הקק"ל למעמד המקובל של 'אדמות הוואקף 'מוסלמי'. "החוק אומר שאדמות אלה ישמשו רק לציבור התושבים המוסלמי. באנלוגיה הזו אני אומר שאדמות הקק"ל הן אדמות הקדש ציוניות, וכשם שלא מעבירים מילימטר מאדמות וואקף כך גם לא מעבירים מאדמות קק"ל".

ממשיך ומספר וחניש כי בעתירה הקודמת בשנת 2004 עמד היועמ"ש דאז, עו"ד מני מזוז, לצד העותרים וקבע כי אכן מדובר בנוהל שאינו תקין ואינו שוויוני. לעומתו חברה קבוצת אנשי ציבור ובהם משה יעלון, פרופ' אומן ואחרים והציגו עמדה הפוכה חוצת מחנות בציבור היהודי.

עוד מציין ומעיר עו"ד וחניש כי במקרים אחרים ראינו שעקרון השוויון נדחה על ידי בג"ץ לטובת עקרונות אחרים. מקרה אחד שכזה הוא האדמות שיועדו לבדואים ואינן ניתנות למכירה ליהודים. כך גם קרקעות שיועדו לבנייה עבור הציבור החרדי. בהקשר זה מעיר וחניש כי מייצג המדינה בעתירת יהודי שביקש לרכוש אדמות בשטח שיועד לבדואים היה... עו"ד מני מזוז.

טענה נוספת שהעלה וחניש במהלך הדיון בעתירה נסובה סביב השאלה אם יכול יהודי לקבוע שהוא רוצה להתגורר במקום נפרד, לא מטעמים גזעניים, אלא מטעמי נוחות ואווירה התואמת יותר את אורחות חייו. בהקשר זה הוא מזכיר כי כאשר מדובר בערבים ניתנת בהבנה האפשרות להותיר את הערים הערביות בגליל עם אפס אחוזי אוכלוסיה יהודית ולעומת זאת "ליהודי אין את האפשרות לחיות בנפרד".

עוד מציין עו"ד וחניש כי שוב ושוב נשמעת הטענה לפיה עקרון השוויון נועד לשמור על זכויותיו של המיעוט, אך בדיקה פשוטה תגלה שבגליל המיעוט הוא דווקא הציבור היהודי ואף על פי כן לא ניתנת למיעוט זה היכולת לשמר את ייחודו.

בסופו של מהלך משפטי הכריע הרכב השופטים בראשותו של השופט אליקים רובינשטיין לשלוח את הצדדים להסדר פשרה שיניח את דעתם. "השופט רובינשטיין אומר לי: אני לא נכנס לשאלה אם אתה צודק או לא, אבל אתה לא מצפה שנחתום על החלטה שריח גזענות לכאורה עולה ממנה", מספר וחניש ומוסיף: "השופטים לא הביעו את דעתם כי הם חושבים שהמקום לפתור את הסוגיה הזו הוא בית המשפט".

בהמשך הדברים נשאל וחניש אם קיים סיכוי כלשהו להגעה להסכם פשרה כאשר ברור לכל שמדובר במנוף לקידום האג'נדה החברתית של עדאללה ולא בעתירה עניינית. וחניש משיב ומספר כי זו הסיבה שהוא עצמו ביקש משופטי בג"ץ "שיאפשרו לחברה שלנו להיפגש ישירות מול העותר, ללא עורכי הדין וללא ארגון עדאללה. אני סמוך ובטוח שימצאו פתרון. מתוך שלושה דיונים העותר כבר לא הגיע לשניים האחרונים.

"אני לא יודע עד כמה הדבר בנימי נפשו. כמה אדם רוצה לחיות במקום שבו לא רוצים אותו?", הוא תוהה ומאמין שהצדדים יוכלו להגיע לפשרה ראויה ומזכיר כי חברת הבנייה שהוא מייצג משווקת גם בתים למגזר המוסלמי ומן הסתם באחד המיזמים הללו ניתן יהיה למצוא פתרון נאות וראוי.

בסוף הדברים מתריע עו"ד וחניש ממה שהוא מגדיר "מדרון חלקלק": "בעוד עשר שנים יעתרו נגד חוק השבות. יש כאן כרסום, ופרה אחר פרה נשחטת. מי חלם בעבר על אפשרות של מכירת אדמות קק"ל למי שאינו יהודי.

"המדינה כתבה את הדברים בריש גליה בכל החוזים שלה במשך שישים שנה, אז מה? קק"ל הייתה גזענית במשך שישים שנה? פתאום היועץ המשפטי שינה את טעמו והגענו למקומות שאליהם הגענו".