מחאת יוצאי אתיופיה
מחאת יוצאי אתיופיהצילום: תומר נויברג, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עדי יונס, רכז תכניות יוצאי אתיופיה במרכז האקדמי לב, לשיח סביב ההיערכות המיוחדת הנדרשת לקליטתם הנכונה של בני העדה.

את הדברים אומר יונס בצל הדיון המיוחד שהתקיים אתמול (שני) בכנסת אודות השתלבותם של בני העדה האתיופית בתכניות חינוך וחברה. התכנית הייעודית במרכז האקדמי מציגה עד כה נתונים מרשימים של מאה אחוזי השתלבות בוגרים בעבודה בהמשך לצד ציונים גבוהים של התלמידים.

"בתכנית שלנו גם בקמפוס הבנים וגם בקמפוס הבנות מגיעים שמיניסטים או בנות אחרי שירות לאומי. הם מגיעים אחרי חיזוק במכינה של מקצועות מתמטיקה ואנגלית ומגיעים לרמה אקדמית גבוהה, כך שגם בלימודים האקדמיים הם לא נשארים בחתך התחתון אלא בחלק העליון והאמצעי", אומר יונס ומספר על השתלבות מוצלחת הן בעולם התעשייה והן בשורות הצבא. זאת בשילוב כוחות של אנשי המרכז האקדמי וארגון 'עולים ביחד'.

לצד ההצלחה של מאה אחוזי השתלבות בתחומי ההנדסה, מעיר יונס ומציין כי לפי שעה הנתונים מעט פחותים בתחומי הניהול, "אבל ברוך ה', החבר'ה מצליחים ומשתלבים יפה מאוד, על ידי עבודה קשה כסטודנטים ועל ידי העבודה הקשה של אנשי המכון שיוצאים להתרים אנשים על מנת שהתלמידים יוכלו להתרכז רק בתחומי הלימוד".

כשהוא מתבקש לשים את האצבע על השילוב הנכון שמניב את התוצאות הללו בקרב בני העדה, מדבר יונס על שילוב של תמיכה, שיעורי עזר, תוספות של שיעורי בית, ליווי צמוד של מרצים והוספת מרצים, ביקורים בביתו של התלמיד במידה ויש צורך לסייע גם באפיק הזה, וכל זאת כאשר התלמיד משולב כתלמיד מהמניין ולא לומד במסגרת ייחודית ומבודלת המיועדת לבני העדה, אלא זוכה לעזר ממוקד

בהמשך דבריו נשאל יונס אודות סוגיית הבידול של יוצאי העדה לעמת שאר האוכלוסייה. הוא מספר כי אכן לטעמו כאשר הוא עצמו עלה ארצה, לפני כשלושים שנה, נכון היה לקלוט את העולים מבלי לפזר אותם בקבוצות גדולות ובכך הייתה המדינה מניבה הישגים רבים ומשמעותיים יותר בקליטתם. "היום אני מגיע לשכונות במפגשים שלי לגיוס סטודנטים ואני מוצא אותן על טהרת יוצאי אתיופיה, ולילד שגדל שם אין אפשרות ללמוד ולהגיע רחוק".

"כיום יש הרבה חבר'ה כמוני שנמצאים בישובים שונים כשהם שמונה או עשר משפחות יחד והם והילדים נקלטים טוב יותר מאשר בשכונות המרכז, שכונות שהן על טהרת יהודי אתיופיה".

על משימת גיוסם של צעירי העדה לתכניות הלימוד הייחודיות של המרכז האקדמי, מספר יונס כי לא תמיד הוא מגלה רצון לחולל שינוי אישי. עם זאת "יש בתי ספר שמעודדים אותם. לפעמים אני לוקח בוגרים שסיימו אצלנו והם עוזרים בגיוס ובהתוויית דרך. יש לפעמים תלמיד שמגיע עם הרבה בעיות בבית או השפעה של חברים והוא יכול לקום ולעזוב. יש כאן הרבה שכנוע וזה לא קל, אבל אני בטוח שמי שלומד מגיע קרוב יותר להגשמת החלום שלו ממי שלא הלך ללמוד".

ברוח זו נשאל יונס אם הוא מצדד בגישה המוכרת ממספר מוסדות חינוך, ישיבות ואולפנות, בהם מוקמות כיתות ייחודיות לתלמידים מיוצאי העדה, וזאת במגמה לסייע להם ולאפשר להם לימודי עזר מיוחדים, אך מנגד עשויה להתעורר אצלם תחושת ניכור וניתוק. יונס משיב ואומר: "הגעתי לישיבות תיכוניות ואולפנות שההשקעה שם היא מעל ומעבר. ההשקעה שם מאוד טובה. לא רק בנושא הלימודי אלא גם בנושא החברתי, אותם תלמידים פוגשים את בני גילם מאוכלוסיות שונות ומבצעים פעילויות יחד ומכאן יוצא טוב. אני מאמין שמפה יוצא דווקא טוב.  הבידול  מבחינה לימודית הוא לטובת התלמידים הללו, כי הם לא היו יכולים להשתלב בכיתה רגילה כי הם עולים חדשים. לאותם עולים חדשים זה דווקא טוב", הוא אומר ומספר כי דווקא ממוסדות אלו הגיעו תלמידים שהוכיחו מצוינות לימודית לצד הקפדה ערכית דתית.