הקשר בין דת למשטרה

מחקר חדש באוניברסיטת חיפה: ככל שאדם מגדיר עצמו דתי יותר, יהודי או מוסלמי, כך הוא רואה במשטרה פחות לגיטימית

ניר הר זהב , כ"ה בתמוז תשע"ה

גוזרים את הסרט
גוזרים את הסרט
צילום: חטיבת דובר המשטרה

ככל שאדם מגדיר את עצמו כדתי יותר – יהודי או מוסלמי - כך הוא מקבל פחות את הלגיטימיות של המשטרה, כך עולה ממחקר שהתפרסם לאחרונה שערך פרופ' אריה רטנר ראש המרכז לחקר פשיעה משפט וחברה באוניברסיטת חיפה יחד עם ד"ר רוני פקטור.

"על המשטרה לחפש דרך לחזק את תפיסת תהליכי הצדק ומידת הלגיטימיות במשטרה בקרב קבוצות אלה" אמר פרופ' רטנר.

החוקרים, פרופ' רטנר, ד"ר רוני פקטור מאוניברסיטת חיפה ופרופ' חואן קארלוס מהאוניברסיטה הקתולית בסנטיאגו צ'ילי, סקרו באמצעות הטלפון 1216 אזרחים ישראלים, מתוכם 809 יהודים ו 407 ערבים.

לדבריו של פרופ' רטנר שעורך את מדד שלטון החוק ב-14 שנים האחרונות, מידת הלגיטימיות של המשטרה בעיני האזרחים נקבעת בהתאם לאופי היחס לו הוא זוכה מצד המשטרה, כפי שמתבטא בעיקר עד כמה היחס והטיפול על ידי המשטרה נתפסים כהוגנים. מושג זה מוכר כהוגנות פרוצדוראלית. בשנת 2014 על פי נתוני מדד שלטון החוק 24% מהציבור היהודי ו-21% מהציבור הערבי הביעו אמון במשטרה, לעומת כ-50% שלא הביעו אמון כלל במשטרה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק האם יש מאפיינים דמוגרפיים שמשפיעים בצורה ישירה על הלגיטימיות שמעניק הציבור למשטרה.

באופן כללי, ערבים העניקו פחות לגיטימיות למשטרה מאשר יהודים, אולם בתוך שתי הקבוצות התברר כי ככל שאדם יותר דתי כך הוא מעניק פחות לגיטימציה למשטרה. קשר זה נמצא מובהק בעיקר בקרב יהודים חרדים ודתיים. ככל שמידת הדתיות חזקה יותר חלשה יותר מידת הלגיטימיות המוענקת למשטרה. במגזר הערבי לא נמצא קשר מובהק בנושא זה.

"ממצאי המחקר מראים כי היחס של הציבור כלפי המשטרה הוא משתנה שרגיש לערכים ולזהות. המשטרה ומוסדות החוק צריכים לקחת בחשבון מידע זה כאשר הם מתמודדים עם חלקים שונים של האוכלוסייה. צריך לחפש דרך לחזק את תפיסת תהליכי הצדק בציבור הדתי היהודי ובציבור הערבי ובמידת הלגיטימיות של מיעוטים אלה כלפי המשטרה" סיכם פרופ' רטנר.