בכביש 6: "נרגמנו באבן ענקית. בום נוראי"

טרור האבנים חצה זה מכבר את הקו הירוק. הפעם היה זה מארב אבנים לילי בכביש 6 סמוך לבקה אל גרביה. טובה הוימן שניצלה מספרת.

שמעון כהן , כ"ה בתמוז תשע"ה

השמשה האחורית מנופצת
השמשה האחורית מנופצת
צילום: אריק הוימן

בצילה של תקשורת שאינה מתעניינת התרחש אתמול, מוצאי שבת, אירוע נוסף של יידוי אבנים במרכז הארץ, והפעם בכביש 6.

טובה הוימן, תושבת עפולה מספרת על האירוע הקשה שחוותה אמש עם בעלה בסמוך לבקה אל גרבייה.

"היינו בשבת אצל הבת במרכז. אחרי שהשבת יצאה מאוחר יצאנו באחת עשרה וחצי. בסביבות שתים עשרה וחצי הגענו לאזור של בקה אל גרבייה ומהגשר נרגמנו באבן ענקית... בום נוראי ומפחיד. מיד הבנתי שזו אבן ואמרתי לבעלי שיאיץ בנסיעה", מספרת הוימן.

האבן הענקית ניפצה את השמשה האחורית ברכבם של בני משפחת הוימן. תוך כדי הימלטות מנקודת המארב התקשרה טובה למשטרה ומסרה הודעה על האירוע. המוקדנים ביקשו ממנה שתמתין בצד הדרך עד להגעת ניידת, אך היא לא הסכימה.

"אמרתי להם שאני לא מתכוונת לעצור בצד והמשכנו הלאה. נתקפתי בחרדה קשה. כולי רעדתי. הייתי מאוד מבולבלת ואמרתי להם שאני נוסעת הביתה ומבקשת שישלחו לי ניידת הביתה. היו לי הרבה שיחות איתם בדרך עד הבית. משטרת עפולה שלחה ניידת לבית, רשמו דו"ח ומעבר לכך הם לא יכולים לעשות".

"חושבים שאנחנו יכולים להמשיך כך. כביש במרכז הארץ, כביש שש ונדמה שהכול יכול להמשיך ומדובר בעניין שבשגרה", אומרת הוימן ומציינת כי את שנות ילדותה ונעוריה עברה בבית שאן ושם הכירה את אסתר אוחנה הי"ד, שלמדה בשכבה שמעליה ולימים נרצחה מיידוי אבן לעבר רכב בו נסעה. "אבן יכולה לרצוח", היא קובעת. "אנשים לא מבינים את זה אבל היה כאן נס גדול. אני מודה לבורא עולם על הנס הגדול שזכינו בו".

כדי לחדד את תובנת הנס שחוותה עם בעלה מציינת הוימן כי "בדקה התשעים הבת שלי החליטה להישאר אצל אחותה. המקום שבו פגעה האבן הוא בדיוק המקום שבו היא יושבת בדרך כלל. אני לא יכולה לתאר מה היה קורה אם היא הייתה איתנו".

הוימן מציינת כי היא או בעלה לא הבחינו במארב האבנים הנערך על הגשר שחוצה את הדרך, שכן מדובר בשעה מאוחרת בה אמנם אין הרבה כלי רכב בנתיב אך מהנהג מתחייבת עירנות ודריכות סביב המתרחש בכביש ואין היערכות לצפי של יידוי אבנים באזור שכזה.

בדבריה קובלת הוימן על שתיקת התקשורת סביב אירועים מעין אלה: "אם היה ריסוס של תג מחיר מה היו עושים? היו פותחים בכך את כל המהדורות. כששרפו בית כנסת בנצרת עילית זה עבר ליד... אין מקום שניתן לנסוע בו בבטחה בארץ שלנו?".

על כוונותיהם של המיידים היא מוסיפה: "השמשה האחורית התנפצה, אבל זה היה המזל, כי הם התכוונו שהשמשה הקדמית תתנפץ ואז הנהג יאבד שליטה ותהיה תאונה והם יצליחו בתכניות שלהם. נתקפנו בפאניקה וחרדה. כל הלילה לא ישנו", היא אומרת ומספרת על התרחישים שעוברים בראשה ובראשו של בעלה בשעות שחלפו מאז האירוע ברוח 'מה היה אילו'. 

"נוח לתקשורת להתעלם מהתופעה הקשה הזו של יידוי אבנים. מדובר בארגון טרור וצריך למגר את התופעה הזו ולא להתייחס לזה כאל שמשה שנופצה וזהו. הוא התכוון לרצוח אותנו, חד משמעית".