לקחי הגירוש - מולרשטיין ועד וייסגלס

משתתפי כנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ומקור ראשון, סיפרו על הלקחים בעשור לגירוש. צפו.

אלירן אהרון , כ"ו בתמוז תשע"ה

גוש קטיף
גוש קטיף
צילום: פלאש 90

שרים, פוליטקאים, עיתונאים ואנשי התיישבות השתתפו היום (שני) בכנס עשור להתנתקות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ו"מקור ראשון". 

שר החינוך, נפתלי בנט, אמר בשיחה עם ערוץ 7, "הלקח שלי מהגירוש הוא שאנחנו הציבור הלאומי צריכים להיכנס לעמדות הובלה, ולא לתת לאחרים להנהיג אותנו, כי אני לא סומך עליהם, והעמדה שלנו שרואה בארץ ישראל ערך, לא רק ביטחוני, אלא גם יהודי מהותי, היא עמדה שלא תיסדק בשום לחץ בינלאומי".

העורך הראשי של העיתון מקור ראשון, חגי סגל, אמר, "לפני ההתנתקות אמרו שהמהלך הוא בשביל לשפר את המצב המדיני, אין ספק שזה לא מה שקרה. אותו דבר בנוגע ליהודה ושומרון, נסיגה לא תקל את הלחץ הבינלאומי".

דוב וייסגלס, שהיה יועצו של ראש הממשלה בתקופת הגירוש מגוש קטיף, אמר לערוץ 7, "סברנו שצריך לנסות לצמצם את היקף ממדי הסכסוך הישראלי - פלסטיני, ולכן האינטרס הישראלי היה לצאת מרצועת עזה".

פנחס ולרשטיין, יו"ר מועצת יש"ע באותה התקופה, התייחס לאחריות של הנהגת ההתיישבות באותם הימים, "הלקח המרכזי הוא שבזכות הנהגת המתיישבים לא הייתה אלימות, המדינה, המשטרה והצבא לא היו מונעים את זה, ונהפוך הוא הם היו ששים אלי קרב.

הכאב הוא  על כך שכל שומרי הדמוקרטיה, כמו בית משפט העליון והמכון הישראלי לדמוקרטיה, כולם נתנו לאריק שרון לבצע מעשים לא דמוקרטיים באלימות ובאגרסיביות בגלל שזה שרת מטרות פוליטיות שהם הזדהו איתם, לכן הם שתקו ונתנו למעשים להתבצע".

ח"כ לשעבר, צבי הנדל, ממגורשי גוש קטיף התייחס למצב המוסרי של המנהיגים, "הלקח שלי הוא שאסור שיבחרו מנהיגים מושחתים, אריק שרון לא היה בעד ההתנתקות הוא לא האמין בה, הוא עשה את המהלך ממניעים שאינם טהורים".