ורשא חלקה כבוד ל-50 מחסידי אומות העולם

הרב שודריך: "האנשים הללו חיים בצניעות כל חייהם ואינם חושבים שעשו מעשה יוצא דופן, לדידם זו היתה החובה שלהם"

חיים לב , כ"ח בתמוז תשע"ה

כפר בפולין
כפר בפולין
פלאש 90

70 שנה לסיום השואה האיומה שכילתה בין השאר את חלקו הגדול של יהדות פולין התכנסו בוורשה כחמישים איש משרידי חסידי אומות העולם בפולין שהצילו יהודים תוך כדי חירוף נפש.

במשך עשרות שנים איש לא ממש דיבר עליהם: פולנים שסיכנו את חייהם במלחמת העולם השניה כדי להציל לא רק את חבריהם ושכניהם היהודים, אלא גם יהודים שכלל לא הכירו.

מי שהעזו ונתפסו בידי הנאצים הוצאו מיד להורג, לעתים עם כל בני משפחותיהם. בעידן הקומוניזם השתררה דממה. הניצולים היהודים שלחו להם מכתבים ומתנות כהכרת תודה, אבל מדינתם התעלמה מהם. ברוב המקרים המצילים עצמם מילאו פיהם מים מתוך ענווה, בושה או חשש מפני אנטישמיות.

לפעמים גם חששו שהמתנות שנשלחו אליהם בתקופה של מחסור כלכלי יעוררו את קנאת שכניהם.

באירוע מרגש, שבו נכחו חמישים חסידי אומות העולם, המבוגר ביניהם בן 100 , והצעיר בגיל 85 התקבלו באי הכינוס כגיבורים בארוחת ערב חגיגית במלון פאר, שם נציגי הקהילה היהודית היללו אותם בזה אחר זה והעלו על נס את גבורתם.

את הנאום המרכזי השמיע הרה"ר לפולין וחבר 'ועידת רבני אירופה' הרב מיכאל שודריך שאמר בנאומו: "האנשים הללו חיים בצניעות כל חייהם ואינם חושבים שעשו מעשה יוצא דופן, לדידם זו היתה החובה שלהם" "עשינו את מה שהיה עלינו לעשות", סיפרו לתקשורת שניים מהקשישים, "לא היתה בזה כל גבורה. זה לא נחשב לדבר שיש להתגאות בו".

האירוע אמנם אורגן על ידי הקרן היהודית לחסידי אומות העולם, אך על רקע ההערכה הגוברת לקהילה היהודית הענפה שחיה בפולין במשך מאות שנים עד מלחמת העולם השנייה, החלה גם ממשלת פולין לקיים אירועים המעלים על נס את גבורתם של חסידי אומות העולם. מספר הפולנים שהצילו יהודים בשואה הוא הגדול ביותר.

עד היום הכיר מוסד יד ושם ב־ 6,350 פולנים לא יהודים כחסידי אומות העולם, יותר מאשר בכל מדינה אחרת. בדירוג נמצאת הולנד עם 5,204 מצילים ואחריה . צרפת עם 3,513.

במהלך המעמד העלו המשתתפים את זכרו של ולדיסלב ברטושבסקי, חסיד אומות העולם שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. ברטושבסקי, כיהן בעבר כשר החוץ של פולין בשתי קדנציות נפרדות, ובמקביל התמנה לתפקיד יושב ראש מועצת אושוויץ העולמית. לאחר סיום תפקידו כשר החוץ התמנה ליועץ מיוחד לראש הממשלה הפולנית והיה אחראי על יחסי פולין־ישראל.

ברטושבסקי נולד בוורשה ב־ 1922 וזמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נלקח עם משפחתו לאושוויץ. לאחר שראשי הצלה"א הפולני הפעילו לחץ על ראשי הצבא הנאצי בפולין הכבושה של אז, שוחרר ברטושבסקי מאושוויץ והצטרף מיד למחתרת הפולנית שם השתתף במרד גטו וורשה. במקביל, הוא הצטרף לשורות הז'גוטה, המחתרת הפולנית שסייעה ליהודים להימלט מאימת הנאצים וממחנות ההשמדה.

את תואר 'חסיד אומות העולם' ואזרחות הכבוד של ישראל קיבל ברטושבסקי בזכות העובדה כי היה הראשון שחשף את הזוועות המתרחשות בתוככי אושוויץ והעביר תיעוד כתוב שלהם לממשלה הפולנית שהיתה אז בגולה, וכן על תרומתו לשיפור היחסים בין ישראל ופולין לאחר מלחמת העולם השניה.