'הנוער מתנדב בהמוניו ומגלה כוחות חבויים'

ב'לאורו נלך' נרשמו 160 קבוצות נוער לפעילות התנדבות והיד עוד נטויה. מסתבר שגם בני מיעוטים נוהים אחר אורו של הרב נריה.

שמעון כהן , ד' באב תשע"ה

קריית נוער ירושלים
קריית נוער ירושלים
צילום: פלאש 90



טוען....

הרב בני וורצמן, מנכ"ל 'לאורו נלך', קורא לעוד ועוד בני נוער מרחבי הארץ לחבור למיזמי ההתנדבות שמקדם ארגונו. בראיון לערוץ 7 הוא מספר על הסחף ההתנדבותי ששוטף את הארץ.

בראשית הדברים מזכיר הרב וורצמן המשמש גם כמטפל זוגי ומשפחתי, כי הארגון קיים מזה כעשר שנים ומגמתו היא הטמעת ערכי ההתנדבות במערכת החינוך. במסגרת זו יוצאים בני נוער ממסגרות לימודיות שונות לפעילויות התנדבות מגוונות ברחבי הארץ. לפני כשש שנים הוחלט להרחיב את המעגל גם אל תקופת החופש הגדול ולקרוא לבני הנוער להתגייס למשימות התנדבות רבות.

בדבריו מעיר הרב וורצמן כי במסגרת פעילות הארגון נכללים מעבר לבני נוער מהציונות הדתית גם בני נוער מהחינוך הכללי, בני נוער חרדים ואף בני מיעוטים. כשנשאל כיצד משווק מיזם 'לאורו נלך' על שמו של הרב משה צבי נריה גם למגזר המיעוטים, השיב וציין כי בחינוך הכללי אין כל בעיה לספר על דמותו של הרב נריה זצ"ל ובאופן כללי ניתן לקבוע כי קיים צימאון ורצון לשמוע על דמותו. לעומת זאת כאשר הפנייה היא למגזר המיעוטים הדגש הוא יותר על מעורבות חברתית, ואכן הקריאה נענית גם במגזר זה, גם אם בהיקפים קטנים יותר.

על פעילות הארגון בחופש הגדול הוא אומר: "להיות שליח לא נגמר בשנת הלימודים. אנחנו רוצים לחנך להתבונן פנימה כאורח חיים קבוע. לשם כך הקמנו מוקד התנדבות לחופש הגדול. במהלך השנים משרד החינוך חבר אלינו ואלפי בני נוער יוצאים להתנדבות, בין יומיים לחמישה בכל רחבי הארץ במשימות של חקלאות, שמירה על אדמות עם ארגון השומר החדש, משימות בעיירות פיתוח ועוד".

ממשיך הרב וורצמן ומציין כי עד כה נרשמו דרך 'לאורו נלך' 160 קבוצות שחלקן כבר התנדבו בחלקו הראשון של החופש וחלקן יתנדבו אחרי תשעה באב.

עוד נשאל הרב וורצמן אם בני הנוער שומעים, אולי בבתיהם ואולי במקומות אחרים, אמירות ברוח 'פראיירים' התואמות לכאורה את רוח התקופה האינדבדואליסטית הנוכחית. "אני לא שומע מנגינות כאלה", הוא אומר ומוסיף" "כמי שעובד בארגון כמה וכמה שנים טובות אני נחשף לחסד ואיכפתיות של צעירים ומבוגרים כאחד".

"לא בדקתי את זה, אבל אני חש שכמבוגרים אנחנו צריכים לייצר את הפלטפורמות. כשנבנה מערכות טובות להתנדבות הנוער נגלה שהשמיים הם הגבול. נדרשת הקמה של ארגונים ראויים שיוצרים את המסגרת לנער ולנערה, שמישהו ילווה את המתנדבים, ימצא את המקומות המתאימים לכל אחד, יחבר בין התלמידים למקומות ההתנדבות, יפעיל סדנאות והכשרה ועוד. כשמייצרים את המערכות הללו נראה שהנוער שם. הנוער מגלה את האני שלו, את הנתינה ואת הכוחות שיש בו ושלפעמים הוא עצמו לא הכיר. מי שנותן ומתנדב הופך לאדם שמח וטוב יותר והטוב הזה מאיר בו ולסובבים אותו".

"מי שעסוק בנתינה קבועה ולא חד פעמית, בקשישים, בילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד למרות הקשיים, מי שמתמיד להיות במקום הזה הוא המרוויח הראשון כאשר הוא בונה בתוכו עולם אחר, עולם של הקשבה, ויתור, אכפתיות ורגישות. נער ונערה שכאלה יבנו את הזוגיות שלהם באופן אחר, תהיה בהם יכולת להכיל את האחר, לוותר ולהקשיב. לכן נושא של התנדבות הוא אחד האושיות הבסיסיות בבניית העולם הפנימי של כל אחד ואחד".

ומאיזה גיל נכון להתחיל ולהתנדב? הרב וורצמן משיב: "לעניות דעתי מגיל אפס. הילדים שלנו סופגים את מה שאנחנו מקרינים אליהם כהורים וכסבים וסבתות. כשיש בית של חסד זה נספג בנפש של הילדים. ילד שגדל בבית כזה יהיה אדם כזה", הוא אומר ומספר: "יש כמה משפחות שביקשו לארגן להם התנדבות משפחתית, יום אחד של התנדבות שכזו. נקודת הנתינה תלויה בחסד שלנו כעם ישראל. לא תמיד זה נראה בחוץ, ולפעמים התקשורת מבליטה את הפן האחר, אבל אם נחשוף את הצד הזה של רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים זה יתגלה, כי זה בפנים. כך נבראנו ותפקיד המבוגרים הוא לתת לדבר הזה לצאת החוצה ולהתגלות".