מכתב פתוח. פירון ודרעי
מכתב פתוח. פירון ודרעיצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

מליאת הכנסת ציינה היום (ג') את ''יום התנ"ך'' ביוזמתו של ח"כ הרב שי פירון מ"יש עתיד".

סגן יו"ר הכנסת יצחק וקנין (ש"ס) אמר בדיון המיוחד כי התנ"ך איננו נחלתו הבלעדית של איש. "'שבעים פנים לתורה', נאמר- לא כדי שמישהו ירוקן את הכתובים מתוכנם וממעלתם; אבל יש כר נרחב של פירושים ופרשנויות, מסקנות ותובנות, אליהן יכול כמעט כל קורא להגיע, אם רק יפתח את ספר הספרים ויתענג על יופיו ועושרו", אמר.

וקנין הוסיף כי "במקומותינו פועלים לא מעט מיזמים חשובים ומוצלחים המבקשים לקרב את התנ"ך אל כלל הציבור- החל מחידוני התנ"ך לנוער ולמבוגרים, דרך המיזם המבורך 929, שרבים וטובים חברו לו והצליח לחולל שינוי הדרגתי ועמוק בהיכרות של הציבור עם רוחב התנ"ך וברלוונטיות שלו".

ח"כ פירון שיזם כאמור את "יום התנ"ך" בכנסת אמר כי בתוך השיח הישראלי מתנהל דיון עז ורווי מתחים, האם התנ"ך יהיה מקור ההשראה שלנו או התלמוד. "התלמוד קידש את הדיאלוג ולימד אותנו את ערכה של המחלוקת. התנ"ך מציג אנשים כמונו שיודעים לטעות ונאמנים לחלומותיהם. החברה הישראלית בחרה לזנוח את התנ"ך, כך נוהגת חברה שמקדשת את המחלוקת.

"כך אנחנו מגיעים לימים של חורבן עם תרבות המחלוקת, ופורצת לה שנאת חינם ומתרבות המחיצות. לא רק האיראנים מאיימים עלינו, האיום הגדול ביותר על החברה הישראלית היא החברה הישראלית עצמה. אל תניחו לתנ"ך, אל תאפשרו לתנ"ך להפוך לנחלת מגזר. כאן הפכנו את התנ"ך לדתי.

ח"כ אחמד טיבי גילה כי בעברו נבחן על התנ"ך. "זה לא דבר שגרתי שח"כ ערבי יישא נאום לרגל יום התנ"ך. ערכים אנושיים קיימים גם פה וגם שם. ערכים כאלה מופיעים גם בברית החדשה, גם בברית הישנה וגם בקוראן. הדתות בבסיסן מחנכות על ערכים הומניים, הכרת האחר וכבוד לזולת.

"אני מוסלמי וספר הקודש שלי הוא הקוראן, אפשר לקרוא אותו ולא להסכים עם הכל. אני קראתי את התנ"ך ונבחנתי בו ויכול לא להסכים על חלק אבל יכול להתחבר לחלקים שמופיעים בו כי מדובר בערכים הומניים".

עוד הוסיף כי "יהודים של היום זה לא היהודים שהיו פעם, הלוואי שכל אלה שרואים את עצמם ממשיכי מלכות בית דוד, וגוזלים קרקעות של פלשתינים, היו לומדים את הסיפור שבו למלך ישראל לא הייתה פריבילגיה לחמוס את הקרקע של המיעוט. אם ירמיהו ישעיהו יחזקאל ועמוס היו נכנסים כאן לאולם, אורן חזן, שרון גל וירון מזוז היו מפסיקים אותם".

שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה בדיון כי "כנסת ישראל - כמוסד מחוקק, המיועד לשמש מופת בעשייתו - צריכה לשאוב את עוצמתה מן התנ"ך, מן הקריאה של נביאי ישראל לבסס הלכות-חיים על יושר, על עזרה לזולת ועל התחשבות באחר. ושכל אלה הנושאים אלינו את עיניהם – אכן יראו בנו סמן מוסרי".

בדבריה קראה להעצים את לימודי התנ"ך בבתי הספר. "על מנת לוודא שנכדינו וניננו ימשיכו להחזיק בתואר "עם הספר", ידעו מהיכן הם באים, להיכן הם הולכים ומה הקושאן שלהם על הארץ הזו, כמו שהצהיר בן גוריון, עלינו להעמיק את התודעה היהודית ולימוד התנ"ך ואוצר המדרשים היהודי במערכת החינוך. כי לצערנו, רבה הבורות, ולימוד התנ"ך שטחי, ומושתת ברובו על זווית ראייה חיצונית ופרשנות אקדמאית דלה.

"ילדינו לא נחשפים מספיק לאוצרות התרבותיים העצומים בדמות המדרש, האגדה והפילוסופיה היהודית, ושמות של גדולי עולם כמו הרמב"ם, הרמב"ן, ורבי יהודה הלוי נותרים בעיני רוב הציבור כשמות של רחובות ותו לא", דברי רגב.