בשיא: ההתנתקות לא היתה טעות

עשור לאחר ההתנתקות, יונתן בשיא סבור כי המהלך שנעשה לא היה שגוי, וכי מדינת ישראל לא כשלה בטיפולה במגורשים.

שלמה פיוטרקובסקי , י"א באב תשע"ה

ההתנתקות מאחוריו. יונתן בשיא
ההתנתקות מאחוריו. יונתן בשיא
צילום: קובי גדעון, פלאש 90

יונתן בשיא, מי שעמד בראש מנהלת סל"ע אשר הוקמה על מנת לסייע בשיקום מגורשי גוש קטיף וצפון השומרון, לא מתחרט על השתתפותו בגירוש גם במלאת עשור להתנתקות.

בראיון לגלי צה"ל סיפר בשיא כי מבחינתו אירוע ההתנתקות מאחוריו, "זה לא מלווה אותי כלל. הייתי שם שנה לפני ושנה אחרי, כלומר מ-2004 עד 2006, כבר תשע שנים אני לא שם ואני קורא על הדברים בעיתונים".

בשיא ציין כי אותה תקופה היתה מטלטלת, "אין ספק שבתקופה שהייתי שם זאת היתה תקופה של טלטלה גדולה, לא רק לאנשים שפונו מבתיהם, לא רק לנו שעסקנו בנושא הזה מהצד השני, אלא גם לכל אזרחי מדינת ישראל. קרוב לשנה התקשורת הישראלית עסקה כמעט רק בזה. כל בוקר מצאתי את שמי מרוח על העמודים הראשונים של העיתונים וזאת בודאי חוויה לא קלה".

בהמשך סיפר בשיא על השיחה עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בה ביקש ממנו שרון לקחת על עצמו את התפקיד, "שרון אמר לי, 'בשביל לקבל על עצמך את התפקיד הזה אתה צריך שתי תכונות אופי, האחת להכיר את ההתיישבות, האנשים, כיצד המערכות האלו פועלות וכו'. השניה היא להבין שאין מנוס ועל מדינת ישראל להיפרד מרצועת עזה. ידעתי מהתחלה שזה לא יהיה פשוט, אולי לא הערכתי עד כמה, וקפצתי למים".

על חוויותיו באותם ימים סיפר בשיא, "אתה נמצא עם שמירה אישית יומיומית, אתה בדיסוננס עם הסביבה שבתוכה אתה חי, אבל בוודאי שהדבר הכי קשה היה הפגישה יומיומית עם האנשים שאמורים להיות מפונים ולאחר מכן עם האנשים שפונו. אני רוצה להזכיר שהקטע אולי הכי קשה שאני חוויתי זה הצורך להעביר 46 גופות מבית העלמין של גוש קטיף כל אחד למקומו. הצורך לשוחח עם המשפחות. אני זוכר את הבכי של ילדה שאמרה 'אני רוצה הביתה' ואת תשובתה של האמא 'אבל אין לנו בית'. זה היה הכי קשה".

בשיא ציין כי ספג באותם ימים איומים רבים, "איומים עלי כמובן היו אבל זה לא עשה עלי רושם, מה שהיה הכי קשה זה האיומים והקושי של הנכדים שלי. לגבי חברי לקיבוץ, אני חייב לומר לזכותם שמי שייצר את הבעיה זה אני, לא הם. הם נאלצו להתמודד עם זה שאני החלטתי מה שהחלטתי, כשבכל מקום הציגו אותי כיונתן בשיא משדה אליהו".

בשיא דחה את הטענה לפיה מדינת ישראל נכשלה בטיפול במגורשים, "אני שולל מכל וכל את מה שאמרת כרגע. בשלושת הפרמטרים. הפרמטר של הטיפול האישי המשפחתי והקהילתי, מתן הפיצויים, וגם הנושא של ההתיישבות הקהילתית מדינת ישראל עמדה ועמדה בגאון. למשפטים האלו על כשלון הטיפול אין יד ואין רגל. אנחנו למדנו את כל הלקחים שנלמדו במשך עשרים שנה ומעלה מהפינוי של 82', כל מי שאומר היום אחרי עשר שנים שאין לו בית תבדוק אם הוא קיבל את ההצעות של המדינה לבית אלטרנטיבי או לא. רוב רובם של המפונים מצאו מזמן את מקומם. להסתכל על המעט ודרך זה להגיד שהדבר הזה לא נפתר, היא לקיחת קמצוץ והצגתו ככלל".

גם עשר שנים אחר כך משוכנע בשיא שההתנתקות לא היתה טעות, "אני חושב שההתנתקות היתה דבר מחויב המציאות. אף אחד בר דעת לא חושב שאפשר היה להמשיך להחזיק 21 ישובים ככה. עם כל הכבוד לבוז'י אני חושב שהוא אמר דברים שגם הוא לא חושב בעצמו. מי שחושב שאפשר היה להמשיך בדבר הזה גם בעתיד הוא לא רואה את המציאות בצורה נכונה".

"מדינת ישראל טעתה מלכתחילה, כשהיא יצרה את הבעיה הזאת. המתיישבים הם הקורבנות. בלי קשר לפוליטיקה טוב שהדבר הזה תוקן", הוסיף בשיא.