שחזור נדיר של ארון קודש שחרב בשואה

מחקר היסטורי אמנותי הוביל לשחזור מדויק של ארון קודש ענק בבית כנסת שנחרב בשואה. פרויקט ישראלי-קנדי-פולני מתקרב לסיומו.

שמעון כהן , י"ח באב תשע"ה

הדמיית ההיכל המשוחזר
הדמיית ההיכל המשוחזר
צילום: רהיטי לביא

חברה ישראלית גויסה למבצע קנדי המשחזר בית כנסת בפולין. על המשולש חוצה היבשות הזה סיפר ביומן ערוץ 7 שלום אשכנזי, סמנכ"ל שיווק בחברת רהיטי 'לביא', החברה שעמלה כבר תקופה ארוכה על שחזורו של ארון קודש, ספסלים ובימה בבית הכנסת שחרב בתקופת השואה.

על ראשיתו של הקשר עם הקהילה הקנדית, קשר שהוביל למבצע המשולב, מספר אשכנזי: "לפני כעשר שנים פנו אלינו מקהילה בטורונטו והתעניינו ברכישת ציוד לבית כנסת. התייחסנו אל ההזמנה כאל כל רכישה. לפני כשנה הם פנו אלינו בבקשה לחדש את הקשר. הגענו אליהם והסתבר שמדובר בבית כנסת מיוחד. הקהילה בשכונת פורסטהיל החליטה לשחזר אחד לאחד את בית הכנסת בעיירה יאזלו שבפולין".

להערכתו של אשכנזי הבחירה דווקא בעיירה הפולנית הזו נובע מכך שחלק מאנשי הקהילה הקנדית בעלי שורשים בעיירה יאזלו ואולי הדבר קשור "גם להיבט פיננסי של אחד מהתורמים", כלשונו. בקהילה עצמה מדברים על חשיבות הקשר עם העבר על מנת להבטיח את העתיד, ובשם הכותרת הזו יצאו למבצע המורכב.

כאשר הגיעו אנשי 'רהיטי לביא' לקנדה מצאו את מבנה בית הכנסת שהוקם כמעט בגודלו המקורי ביאזלו. אנשי הקהילה שכרו אדריכל ששיחזר את מבנה החלונות, צורת הגג ושאר הפרטים כמעט בגודל זהה.

כשנשאלו מה הם יכולים להציע לטובת השחזור העלו כמה הצעות, אך מהנדס החברה החליט לעשות צעד נוסף, נסע לבית התפוצות בתל אביב ובמקביל פנה לעיירה יאזלו הפולנית וביקש תמונות של בית הכנסת. "לצערינו מצאנו רק תמונה אחת של בית הכנסת כשהרב עומד על הבמה. ביצענו תהליך של הבהרת התמונה ולמדנו איך היה נראה ארון הקודש", הוא מספר ומוסיף כי מתכנני השחזור לא הסתפקו בזאת אלא בחנו ארונות קודש מקבילים מאותה תקופה, למדו את אופי עבודתו של האדריכל שבנה ועיצב את הארון קודש המקורי בבית הכנסת שנחנך בשנת 1905, ולאחר ניתוח של בתי כנסת נוספים שבנה ועיצב ניתן היה להשלים בהערכה קרובה למציאות את הפרטים החסרים בתמונה הישנה שהשיגו.

המחקר והמאמץ לשחזר את הארון קרוב ככל הניתן לעיצובו המקורי העלה את מחירות בכמה עשרות אלפי דולרים, מספר אשכנזי ומתאר את הגילופים ששוחזרו על פי התמונה הקטנה והישנה, את שתי החופות שהיו משני צידי הארון ומתחת כל אחת מהן ישב אחד מרבני בית הכנסת כשפניו אל הקהל. בהקשר זה הוא מוסיף הערה ומציין כי רב הקהילה הקנדית הבהיר שאין בכוונתו לשבת תחת חופה שכזו שכן זהו לא אופיים של הקהילה ושל בית הכנסת הנוכחיים וגם הדבר אינו מתאים לו באופן אישי, אך באירוע החנוכה של בית הכנסת יחרוג ממנהגו ולמען הטקס יישב במקומו של רב הקהילה ההיא בפולין.

"בתכנון הראשוני דיברנו על ארון בסדר גודל של 4 מטר. היום הוא מתנשא לגובה של 11 מטרים, כמעט ארבע קומות. המבנה באולם הייצור הוא 6 מטר ולכן בנינו את הארון בכמה שלבים", מספר אשכנזי ומתאר גם את ההתחבטויות סביב הצבע של הארון, אם להיצמד להערכות אודות הצבע המקורי או לבחור בצבע מודרני יותר.

"במהלך תהליך ההבהרה של התמונה והעבודה מול הלקוחות היה רגע מרגש כאשר הרב סיפר שאחד מחברי הקהילה לקח את התמונה שבה רואים את הרב עומד על הבמה ואמר שזה הרב שחיתן את הסבא והסבתא שלו".

עם זאת נראה שאין מנוס מכמה שינויים שמשחזרי בית הכנסת נאלצו לבצע גם על מנת לאפשר מבט מקיף יותר על ארון הקודש וגם על מנת להתאים את בית הכנסת לאופי הקהילה הקנדית. בין השאר הוא מזכיר את מדרגות הבימה שירדו מחמש מדרגות לשתיים בלבד על מנת שלא להסתיר בבימה את הארון, כך גם הוחלט שלא להציב במרכז עמוד חזן ולהרחיק מעט את הספסלים אחורנית מאותה סיבה.

לכל זאת התווסף נושא ההנגשה לנכים, גם הנגשת הארון וגם הנגשת הבימה, פרט שהוא כיום מחויב המציאות בקהילות בחו"ל, שם לא ניתן לבנות בתי כנסת ללא הנגשה, ולשם כך נדרשו עוד כמה שינויים מהתבנית המקורית, אך עם כל זאת המאמץ הוא להיצמד ככל הניתן לעיצובו של המבנה המקורי.

התקנת הארון, הבימה והספסלים תחל כבר בעוד כשבועיים ובאמצע חודש ספטמבר יתקיים טקס חנוכתו של בית הכנסת החדש-ישן.