'החוק נגד מציתים קיים. צריך רק לאכוף'

מומחה למניעת שריפות: המדינה נערכת כראוי להתמודדות אך במבנה המוניציפאלי והפרטי עדיין לא הופנמה היכולת והחובה לדאוג למניעת דלקות.

שמעון כהן , י"ט באב תשע"ה

השריפה בירושלים
השריפה בירושלים
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90



טוען....

ד"ר שי לוי, מומחה למניעת שריפות יער וחורש, איש אוניברסיטת חיפה, התייחס ביומן ערוץ 7 לאופן בו מתנהלת המדינה ומתנהלים אזרחיה מול סכנת שריפות היער, ולמה שעוד אמורות המערכות השונות לעשות בכדי למנוע אסונות כדוגמת השריפה שהשתוללה בהרי ירושלים.

בראשית דבריו מציין ד"ר לוי כי מאז אסון הכרמל נעשה שינוי נרחב בהרבה רשויות וקיים שיפור משמעותי. בהקשר זה הוא מזכיר את  הקמת רשות הכיבוי, את שידרוג התפקוד ברשות הטבע והגנים ובקק"ל בתחום זה.

לעומת זאת לטעמו "החוליה החלשה היא הישובים והמועצות המקומיות שעדיין חלק מהדברים לא הופנמו שם עד הסוף. כבר מזמן הובן שכדי שתפרוץ שריפה צריך את הגורם האנושי ואת חומר הדלק", הוא אומר ומזכיר כי לצד שני הגורמים הללו הצטרף בשנה שעברה גם גורם הברקים שהוביל לשריפות ובשנה הבאה ייבחן אם אכן מדובר בתופעה או באירועים חד פעמיים, אך באשר לחומר הדליק "אנחנו יכולים לצמצם את חומר הדלק, בעיקר בצידי דרכים ובישובים כדי לצמצם את הנזקים שייגרמו מהשריפה".

ד"ר לוי מסכים עם הקביעה שפורסמה באחרונה ולפיה עצי אורן דליקים יותר מאחרים, "אבל טיפול נכון יצמצם את הדליקות שלהם. אם נרים את נוף העץ, כלומר את הענפים הנמוכים נצמצם את סכנת השריפות, אבל לא רק אורנים, גם אלונים ועצים אחרים. טיפול נכון יצמצם את הסיכוי להתפשטות השריפה ועוצמתה".

בדבריו ממליץ לוי על הכנסת רעיית פרות ועיזים שיכולה לצמצם באופן משמעותי את הדליקות, שכן הרעייה גורמת לנוף הדליק, עשבייה וכו', להתרומם אל מעל גובהה של עז. "כדי ששריפה תגיע להיות שריפת צמרות שהיא השריפה המסוכנת ביותר היא צריכה להתחיל ממקום כלשהו, ולכן ברגע שבו נעשה הפרדה בין הדלקים שעל הקרקע לצמרות אנחנו מצמצמים את הסיכוי לשריפת צמרות וממילא לנזקים ולסיכון בחיי אדם".

עוד מוסיף לוי ומציין כי הטיפול בשטח אינו רק של הגורם המוניציפאלי אלא גם של האזרח הפשוט. הוא מציין שהאש שהשתוללה אתמול בהרי ירושלים נתפסה בהרבה מקומות בחומר דליק שהיה בסמיכות לבתים. בהקשר זה הוא מזכיר בעיקר עשבייה צמודת בתים שאינו מנוכשת וגורמת להאצת האש, "האחריות מוטל על כל אחד מאיתנו".

ד"ר לוי מזכיר כי "באסון הכרמל האש דילגה גם למרחק של קילומטר. אי אפשר לסמוך על אזור חייץ שנמצא במרחק כי גיצים עפים למרחק ומדליקים" ומשום כך, הוא מסביר, על כל אדם ואדם לדאוג לסביבתו הקרובה שתהיה מנוטרלת מעשביה וחומרים דליקים.

על חשיבות טייסות הכיבוי אומר לוי כי בניגוד לטענות שנטענו כלפי ה'סופר-טנקר' שהופעל באסון הכרמל, כאילו כל תכליתו הייתה לצורכי יחסי ציבור, הרי שהטייסות הכיבוי מסייעות לכוחות הקרקעיים שכן הרבה מהשריפות מתחילות במקומות שהגישה אליהם קשה ומטוסי הכיבוי נותנים סיוע יעיל, גם אם אין בהם כדי להחליף את הכוחות בקרקע ואת ההיערכות המוקדמת.

עוד מוסיף לוי ומדגיש את החשיבות של חינוך הציבור וההסברה מולו בזהירות מהשארת חומרי בערה בשטח. הוא מעיר כי בשריפה אתמול ההערכות הן שהאירוע כולו נגרם ממטיילים. לדבריו יש בחוק הישראלי די כלים שיהוו איום משמעותי על מזלזלים בכללים השונים, אך יש צורך לאכוף את החוק על מנת שהוא אכן ירתיע. לוי מזכיר כי החוק הישראלי מאפשר כליאה של 3 שנים על הצתה ברשלנות ועד 20 שנות מאסר למציתים במכוון, אך ללא הפעלת שוט האכיפה אין לדברים משמעות. בהקשר זה הוא מזכיר כי "בארה"ב יש תקופות שאסור להדליק בהן אש בכלל ומי שמדליק אש ייקנס באלף דולר ללא שופט וללא משפט".

ומה באשר למניעי ההצתות? ד"ר לוי מזכיר בהקשר זה גם את הגורם הפלילי שבו מצית מבקש להוביל לנזק לאחרים, גם את הגורם הרשלני וגם את הגורם הלאומני שבו בתקופות פוליטיות רגישות, כהגדרתו, גם ההצתות הופכות לנשק.