"הטרור היהודי משסע את החברה הישראלית"

ח"כ רויטל סויד סבורה שמדינת ישראל לא פעלה מספיק נגד הטרור היהודי, "התייחסנו עד עכשיו לטרור היהודי בקריצת עין".

חזקי ברוך , י"ט באב תשע"ה

רויטל סוויד
רויטל סוויד
צילום: דוברות הכנסת

ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) מותחת ביקורת קשה על דבריהם של חברי הכנסת בדיון שנערך היום (שלישי) במליאה.

"כל מה שיצא מהדיון היום במליאת הכנסת נגד פשעי שנאה הם נאומים נוטפים משנאה בין חברי הכנסת. אנחנו נמצאים בימים שבהם טרור יהודי וערבי פוגעים בנו ואנחנו צריכים לראות אותם כאחד ולא משנה מה יש יותר ומה יש פחות" טוענת סוויד.

לדבריה, "הטרור היהודי משסע את החברה הישראלית ופוגע בנו גם מבחינה לאומית. אם לא נבין שאנחנו במאבק על צביונה של מדינת ישראל ויש לפעול באחדות נמצא את עצמנו בחברה משוסעת. אין מקום להסתה נגד צד זה או אחר ולא כנגד הציונות הדתית או השמאל בישראל. אין לי ספק ש-99 אחוזים מהציונות הדתית ו-99 אחוזים מהשמאל מגנים את הטרור ופשעי השנאה. אי אפשר לעשות הפרדה בין מחנה ימין לשמאל"

"אני לא בטוחה שאנחנו יכולים לחזור מהר לימים שלווים", אומרת סויד, "אני לא בטוחה שיש לנו את הזכות לחזור לימים שלווים. אנחנו חייבים להבין שאנחנו נמצאים בצומת בחברה הישראלית ואם נמשיך להתנגח אחד עם השני לא נגיע לשום מקום. כולנו חיים פה במדינה אחת וחברה אחת. אני לא אכפה את תפיסת העולם שלי על אף אחד ואני לא רוצה שאף אחד יכפה עליי את תפיסת עולמו".

סויד מתייחס לטרור היהודי וסבורה שמדינת ישראל לא פעלה מספיק כנגדו, "התייחסנו עד עכשיו לטרור היהודי בקריצת עין אבל אסור לנו לעשות זאת. אותם קיצונים מטילים רבב על אוכלוסיה שלמה. אני נמנית על הציונות הדתית ובמקום לאשים אחד את השני ולקיים דיוני שנאה ושטנה עלינו לראות מה אפשר לעשות הלאה".

למרות זאת, סויד איננה מסכימה עם דבריו של הנשיא שאמר 'העם שלי בחר בטרור', לדבריה, "הנשיא דיבר מדם ליבו ואי אפשר להיות אדישים למתרחש במדינה. אני לא מסכימה עם האמירה של הנשיא ש'העם שלי בחר בטרור' העם שלי לא בחר בטרור והעם שלי הוא עם מיוחד ומגנה טרור יהודי וערבי אבל העם שלי חייב להבין שאת העשבים השוטים והקיצונים חייבים להוקיע ועד עכשיו התייחסנו אליהם בסלחנות קראנו להם 'נוער גבעות' זה לא 'נוער גבעות' זה טרור יהודי והטרור היהודי יותר חמור מטרור ערבי. אני מצפה מהעם שלי לנהוג באמות מידה ומוסר אחרים".

סויד אומרת לסיום, "לפני כחודש ניחמתי את משפחת רוזנפלד והשבוע ניחמתי את משפחת דוואבשה ובשני המקרים כאבתי באותה מידה את הכאב של שניהם. זה ילד וזה ילד. אין דם שיותר סמוק מהאחר ואנחנו חייבים לבחור בדרך של אחדות, גינוי ומיצוי הדין".