מה חשב הרב קוק על צמחונות

לא רק במאמר המפורסם 'חזון הצמחונות והשלום' עסק הרב קוק בנושא הצמחונות. ספר חדש מרכז וחושף עשרות התייחסויות של הרב לסוגיה.

שמעון כהן , כ"א באב תשע"ה

בשבוע הפרעות נותר לבדו כמגן ליישוב היהודי המותקף. הראי"ה קוק זצ"ל
בשבוע הפרעות נותר לבדו כמגן ליישוב היהודי המותקף. הראי"ה קוק זצ"ל
מתוך המאגר

בימים אלה הושלמה עריכתו של ספר חדש, 'חי רואי' שמו, המכנס לתוכו עשרות מאמרים וקטעי מאמרים שכתב הרב קוק זצ"ל בסוגיית הצמחונות. אם נדמה עד כה שרק במאמרו 'חזון הצמחונות והשלום' התייחס הרב קוק לסוגיה הרי שהספר החדש מפתיע.

בראיון לערוץ 7 סיפר משה נחמני, עורך הספר ומנהל ארגון 'אור האורות', על תוכנו של הספר וייחודו לעומת כל מה שהוכר עד כה סביב הנושא בבתי המדרש של הציונות הדתית. בדבריו הוא מזכיר כי המאמר 'חזון הצמחונות והשלום' הוא איסוף של שני מאמרים שאותם כתב הרב קוק. הרב הנזיר ערך את הדברים, הוסיף להם כותרות והוציא את הדברים לאור, אך "בספרי הרב קוק יש כשלושים אמירות בסוגיית הצמחונות", הוא אומר.

בדבריו הוא מעיר כי מרבית האמירות וההתייחסויות של הרב קוק לסוגיית הצמחונות מפוזרות בספרי 'עין איה', שם הדברים מצטיינים בשפה פשוטה וברורה באופן יחסי למאמר המפורסם ההוא, מאמר ששפתו וההתנסחות שבו מעט קשה להכלה עבור הלומדים והמעיינים בו.

כשנשאל מה אם כן גרם לכך שעולם הישיבות זנח עד כה את כלל ההתייחסויות של הרב קוק לסוגיה וראה רק במאמר הצמחונות והשלום כהתייחסות היחידה של הרב קוק לנושא, אומר נחמני כי "לצערינו יש עוד הרבה מה להרחיב בלימוד תורת הרב". הוא מוסיף ומספר כי במרוצת השנים היו רבים שסברו כי הרב הנזיר חיפש את כל מה שהרב קוק אמר על צמחונות ומצא רק את שני המאמרים הללו שאותם ליכד למאמר אחד, אך לא כן הוא.

נחמני מעיר כי בניגוד לסברתם של רבים הרב הנזיר לא היה צמחוני במובן המקובל, צמחוני מטעמי צער בעלי חיים, אלא שפרש מבשר ויין כחלק מהפרישות הכוללת שבה נהג בחייו, "הוא היה במדרגת פרישות נשגבה ושל מרחק מענייני העולם הזה ולכן התרחק מבשר ויין. לא עניינה אותו הצמחונות כצמחונות, אלא הפרישות שבה".

כשהוא מתבקש לסכם את הרוח העולה ממכלול המאמרים שליקט, הוא משיב: "הרב קוק מבסס את משנתו על הצמחונות על הנחה פשוטה – מוסר זה שלא לפגוע ביצור חי בניגוד לרצונו. על כך הרב קוק שואל איך ייתכן אם כן, שהתורה התירה אכילת בשר, ועונה שיש מונח של 'מס המעבר', כלומר שהבהמות "מקריבות מתוכן" כמה מאות אלפים כדי שהאדם יוכל לתקן את העולם ובתוך התיקון הזה גם הן תצאנה נשכרות, ולכן יש מקום להתיר את שחיטת הבהמות".

לזאת הוא מוסיף ומעיר כי הרב קוק כותב שבדור שבו ימצאו תחליף לבשר, וכיום מדובר ב-b-12, הרי ששחיטה לא תהיה עוד מוסרית ומאידך תהיה גם אסורה.

עוד מעיר נחמני ומציין כי רבים מלומדי הגותו של הרב קוק מחפשים במאמר 'חזון הצמחונות והשלום' אמירות בסוגיית צער בעלי חיים, אך הרב אינו עוסק בסוגיה זו במאמר זה. לעומת זאת בספר החדש קיימות גם התייחסויות של הרב קוק לסוגיות הללו, סוגיות המתחדדות בימינו, ימים בהם התקשורת מציפה סיפורים קשים של התעללות בבעלי חיים כחלק מנורמת התחזוקה של הבהמות המיועדות לשחיטה. "המוסר היהודי עוסק גם בזה".