גם את מאמציה של ישראל להקל את תנועת הפלשתינים בימי הרמאדן ולפשר להם יציאה משטחי יהודה ושומרון מפרשים ברשות הפלשתינית כלא יותר מאשר מזימה ישראלית שתכליתה רווחים כלכליים.
מסתבר שמה שזכה לסיקור בתקשורת הישראלית כמחווה של רצון טוב כאשר תועדו פלשתינים מגיעים לחוף הים התיכון ומבלים בתל אביב, נראה אחרת לחלוטין בעיני הנהגת הרש"פ. מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' מצטט דברים שפורסמו בעיתון הרשמי של הרש"פ ומהם עולה פרשנות לפיה הצעד הישראלי נועד אך ורק לקידום הכלכלה הישראלית.
אנשי המכון מתרגמים קטעים מתוך מאמר דעה שפורסם בעיתון הרש"פ תחת הכותרת "אל-אקצא קורא לך" ובו קריאה לבוא "בכל יום, בכל כוחנו, אם ביכולתנו לעשות כן" למסגד אל אקצא על מנת להתמודד עם מה שהכותב מפרש כמזימה ישראלית להשגת רווח כלכלי מכניסה של פלשתינים נוספים לירושלים ברמדאן: "מזימה ערמומית" המוצאת אל הפועל על ידי "אויבי אללה מקרב בני ציון":
"בחודש רמדאן, בו משתוקקים הצעדים אל המסגדים, הבה נפקוד את מסגד אל-אקצא המבורך בכל יום, ובכל כוחנו, אם ביכולתנו לעשות כן. זאת, שכן אויבי אללה מקרב בני ציון רוצים, באמצעות מזימותיהם הערמומיות, לפתוח ערוצים חדשים בפני הכלכלה שלהם, באמצעות פתיחת שעריה של ירושלים. אולם אנו אנשים שתומכים בכלכלה של אנשינו ומולדתו, וזאת היא הזדמנות עבורנו להתפלל במסגד אל-אקצא המבורך".
ב'מבט' מדגישים כי הטענה לפיה ישראל מעניקה אישורי כניסה מיוחדים לפלשתינים רק כדי לזכות ברווח כלכלי איננה טענה חדשה. במכון מציגים מספר דוגמאות משנים קודמות. בשנת 2013 ניתנה בעיתון הרש"פ פרשנות זדונית גם להוראה שנתן מפקד בצה"ל לחייליו לקבל את הפלשתינים במחסומים בסבר פנים יפות ובחיוך בימי הרמאדן. "הגנרל הגדול בצבא הישראלי... הורה לחייליו ב-550 המחסומים לחייך לאזרחים הפלשתיניים ולא לאכול או לעשן לידם, מתוך כבוד לרגשותיהם, וכדי לעודד אותם להשתמש באישורי הכניסה שלהם לרגל חודש רמדאן לפתיחת תאבונם הצרכני בשוק הישראלי על חשבון הסוחרים המקומיים".
עוד נכתב באותה שנה באותו עיתון, אל חייאת אל ג'דידה: "גדולי הבכירים ברש"פ טענו כי אישורי הכניסה שהעניקה ישראל לאזרחים הפלשתינים היו בעיקרם למטרת רווח כלכלי, שכן בכך היא אפשרה לאלפי אזרחים להגיע לערים הראשיות ולחנויות המסחר בישראל. אולם, המסקנות אליהן הגיעו מרבית האנשים שעימם 'אל-חיאת אל-ג'דידה' שוחח, הראו מירמור גדול והלם נוכח מחירם הנמוך של המוצרים בחנויות המסחר בישראל בהשוואה למוצרים בשוקינו המקומיים, ובעיקר בעיר רמאללה ואל-בירה".