בשבע מהדורה דיגיטלית

ביקורת נגד החלטת בג"ץ

"התערבות שאינה ראויה קושרת את ידי מדינת ישראל במערכה"

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח באב תשע"ה

שרת המשפטים איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקד
צילום: דודי ועקנין, פלאש 90

שופטי בג"ץ פסלו השבוע (ג') את סעיפי התיקון לחוק למניעת הסתננות המאפשרים להחזיק מסתננים במתקן חולות למשך שנה ושמונה חודשים, וקבע כי תקופה זו אינה מידתית.

בהחלטתם קבעו השופטים כי לכנסת תינתן תקופה של שישה חודשים לתקן את הוראת החוק ולקבוע תקופת שהייה מרבית במתקן חולות שתהיה מידתית. עד שתתקבל החלטה בכנסת קבע בג"ץ כי תקופת השהייה המרבית תעמוד על 12 חודשים.

עם זאת, השופטים אישרו את שאר סעיפי החוק, בהם זה המאפשר לכלוא מסתננים חדשים שייכנסו לישראל במתקן סהרונים למשך שלושה חודשים. "הזכות להחזיק מסתננים במשמרות, בכפוף לקיומם של הליכים לזיהויָם או למיצוי אפיקי הרחקתם מישראל, חוקתית היא", קבעה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור.

ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים מתוך הרכב של תשעה, בראשות הנשיאה נאור. השופטים הנוספים שתמכו בדעת הרוב הם צבי זילברטל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויורם דנציגר. מנגד, השופט ניל הנדל, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירה נגד התיקון במלואה.

השופטת נאור הסבירה בהחלטה מדוע נפסל הסעיף המאפשר להחזיק את המסתננים במתקן חולות במשך שנה ושמונה חודשים. "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה, ולו למשך יום אחד, פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. שקילתן של הפגיעה הקשה בזכויות המסתננים מזה ושל התועלת הנובעת מהחוק מזה הובילתני למסקנה כי פרק זמן בן 20 חודשים הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה להחזקתם של מסתננים בתנאים מגבילי חירות מהסוג הנדון".

"יש לזכור כי מדובר במסתננים שלא ניתן לגרשם מישראל ואשר לא נשקפת מהם סכנה קונקרטית לביטחון המדינה או לחיי אזרחיה. כל חטאם הוא כניסה בלתי חוקית לגבולותינו, אשר בגינה אין המדינה רשאית ככלל להענישם", הוסיפה נאור.

השופט ניל הנדל טען מנגד כי המצב שבו בית המשפט מתקן את הכנסת בפעם השלישית ברציפות הוא מצב בלתי רצוי, במיוחד בשעה שבית המשפט לא הבהיר קודם לכן מה דעתו בסוגיות אלה. "כאשר הכנסת פועלת ברצינות ובשיקול דעת – אל לבית המשפט לתקן אלא אם אין מנוס מכך. כמובן, על הכנסת לכבד את הוראות בית המשפט, ואף החוק המתוקן איננו חסין מפני ביקורת. ברם על בית המשפט לתת משקל רב לחקיקת הכנסת שנעשתה תוך הפנמת הביקורת החוקתית. לא נכון בכל פעם 'לחשב מסלול מחדש' ולמקד מחדש את הפגם החוקתי. כמובן, תפקידו של בית המשפט לתקן פגיעות חוקתיות ברורות, נוקבות ועקרוניות. אך לא כל חילוקי דעות אפשריים בדבר הדין הרצוי נכנסים לסיווג זה. במובן זה, הראייה חייבת להיות 'מלמעלה'".

כאמור פסיקת בית המשפט העליון הייתה מעורבת, כאשר חלק מסעיפי החוק נפסלו וחלק אחר נותר על כנו. בעקבות כך גם התגובות במערכת הפוליטית היו מעורבות. שר החינוך, נפתלי בנט, תקף את ההחלטה. "תושבי דרום תל אביב משלמים יומיום את מחיר ההחלטות השגויות הללו", אמר בנט. "מדינת ישראל נאבקת על צביונה ועל זהותה. האחריות לכך נתונה לממשלה. התערבות זו של בג"ץ איננה ראויה. היא קושרת את ידינו במערכה חיונית זו".

"ממשלה צריכה למשול ושופטים צריכים לשפוט", הדגיש בנט. "ברגע ששופטים או יועצים משפטיים חודרים לתחום המשילות, מבלי שהאחריות להחלטותיהם על כתפיהם, זו פגיעה בסיסית במדינה".

שרת התרבות מירי רגב, אשר בתפקידה כיו"ר ועדת הפנים הובילה את חקיקת החוק, דווקא בירכה על התוצאה הסופית, גם אם איננה מושלמת. "אני מברכת את אזרחי מדינת ישראל ובעיקר את תושבי דרום תל אביב, שזכו היום סוף סוף לפסק דין הוגן אשר יאפשר לתת פתרון הולם לבעיית המסתננים ויגן על אזרחי המדינה מפני גל צונאמי של מסתננים חדשים", אמרה רגב.

עם זאת, גם רגב לא נמנעה מלהשמיע ביקורת מתונה על פסילת תקופת השהייה במתקן השהייה. "אין ספק שנשמתי לרווחה לאחר שבג״ץ אישר את חוק המסתננים עליו עמלתי בפעם השנייה כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת. אני רוצה לברך את בית המשפט העליון שהבין כי לממשלה נבחרת יש זכות וחובה לקבוע מדיניות הגירה ברורה. טוב היה אילו בג"ץ היה נמנע בכלל מלהתערב, אך אני מקווה כי התערבותו המתונה לא תפגע בהחזרתם של המסתננים לארץ מוצאם".

שרת המשפטים שקד בחרה להתמקד בתגובתה במערכת היחסים הרצויה בין בג"ץ לכנסת, בין היתר בעקבות דעת המיעוט של השופט הנדל. "צודק בהקשר זה השופט הנדל, שאמר בפסק הדין כי 'אכן יש סוג של שיח חוקתי בין בית המשפט לבין הכנסת, אך אין זה שיח בין שותפים לתפקיד. לכל גוף - תכלית וסמכויות שונות'. כנים היו דבריו כשהוסיף ואמר כי 'נפגם השיח בין בית המשפט לכנסת'".

שקד ציינה כי פסק הדין מדגים פעם נוספת את נחיצות חקיקת חוק יסוד החקיקה שיכלול פסקת התגברות שתאפשר לכנסת בתנאים מסוימים לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ. "לא היינו צריכים להגיע לדיון שלישי בסוגיית חוק ההסתננות, וידיה של הרשות המחוקקת לא היו צריכות להיקשר באופן שבו נקשרו. זו הסיבה לנחיצותו של חוק יסוד החקיקה, שיביא להסדרת הסמכויות בין הרשות המחוקקת והשופטת".