הפקד מגרה יודע להמר

הפקד מגרה, הרטן, הגברת זקנה והשופט - כשמזדמן לקרוא מותחן בטעם של פעם, מתענגים על כל תיאור.

ישי קרוב , א' באלול תשע"ה

ראשו של אדם
ראשו של אדם
צילום: הוצאת עם עובד

ראשו של אדם
ז'ורז' סימנון
תרגום: רמה איילון,
הוצאת עם עובד,
172 עמ'.

הפקד מגרה עוקב אחר הרטן, בחור מפוקפק עם מגבלה שכלית, שחשוד כי רצח גברת אמריקנית זקנה ועשירה מאוד.

הפקד מגרה משוכנע בחפותו ולכן מסייע לו לברוח מהכלא לפני הוצאתו להורג.

הרטן נמלט בלי לדעת מי סייע לו, אך המעקב אחריו ברחובות פריז מסתבך וכבר לא ברור כי הרטן חף מפשע. כאשר הוא נעלם למשטרה, נראה כי הפקד מגרה הקריב את ראשו שלו כדי למנוע את מותו של אדם חף מפשע. השופט שאישר את הצו וכל שאר אנשי החוק לחוצים מאוד, אך הפקד מגרה נשאר שלו, גם כשהוא ער ארבע יממות ברציפות.

הסיפור "ראשו של אדם" אמנם מלא טוויסטים והפתעות, והכול  בסגנון צרפתי מעודן של פעם. אם הקורא מחפש תחכום, אינטנסיביות ואקשן, שיילך, במחילה, לקרא מותחן בסגנון הרלן קובן. את הספר הזה פותחים כשרוצים להתענג על מותחן פסיכולוגי שמסתדר בלי טיסות חוצות תבל או סלולר.

מדובר בסיפור שהוא כולו על טהרת האנשים, התנור מברזל ישן והמברק ששולחים ארבע פעמים בשעה לאותו לובי של מלון כדי לעדכן.

סוף הסיפור הוא לא הפתעה גמורה. הרמזים נשתלו בסיפור בצורה די מובנת, וכך כל מי שקרא ספרי מתח בחייו יזהה את החשודים המרכזיים ואולי אפילו חלק משיטת ההפללה. אבל אל תתאכזבו, תזכרו שהזהרתי מראש. אצל סימנון שיטת הפעולה של הבלש מגרה היא המעניינת, התיאורים המיושנים הם הסיבה להנאה הגדולה מהקריאה.