אפשר להילחם בחושך ואפשר להרבות אור

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, לא מתרגש במיוחד מהחרם האקדמי. "ככל שאנחנו חזקים יותר מדעית, ערכו של החרם פוחת".

אלירן אהרון , ב' באלול תשע"ה

פרופ' מנחם בן ששון
פרופ' מנחם בן ששון
צילום: אלירן אהרון



טוען....

זוכה פרס נובל לכימיה, הפרופסור דן שכטמן ונשיא האוניברסיטה העברית, הפרופסור מנחם בן ששון, השתתפו אתמול (ראשון) בפתיחת כנס המדע העולמי המתקיים בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים וסיפרו לערוץ 7 על המדע הישראלי וכיצד להתמודד עם ניסיונות החרם על ישראל.

"המדע והטכנולוגיה של ישראל תורמים המון לעולם", אמר שכטמן. "לפעמים זה מדע בסיסי ולפעמים זה מדע מעשי. אני אתן כמה דוגמאות, אנחנו מצטיינים בטכנולוגית מים. רפי מהודר פיתח טפטפות שמתפשטות על פני כל העולם ומאפשרות לגדל גידולים חקלאיים באזורים צחיחים.

"בימים האחרונים התבשרנו על עבודה של רות ארנון, ממכון ויצמן, שמפתחת תרופה סינטטית לכל מחלות השפעת שהיו ויהיו. אלה דברים פנטסטיים שתורמים לכל העולם, ואלה רק שתי דוגמאות מתוך המון המון דוגמאות שמדענים ישראלים מפתחים ויזמים לוקחים לשוק".

לשאלה האם בעזרת ההצטיינות והמדע הישראלי ניתן להילחם בניסיונות החרם של גורמים פרו פלסטיניים ענה שכטמן, "אני לא מבין שום דבר בבעיה האנושית, יש ברוך ה' במשפחה ארבע פסיכולוגיות והן מטפלות בזה, אני מטפל בענייני מדע, אני לא מבין איך אפשר לטפל בבעיה האנושית".

נשיא האוניברסיטה העברי התייחס לדירוג האוניברסיטאות שהתפרסם אתמול, "המחקר של ישראל נמצא בין מאה הראשונות מבין אלפי אוניברסיטאות, זאת שאנחנו מן המובילים במחקר בעולם בחלק מן המחלקות, כמו מתמטיקה, כלכלה ותורת המשחקים אנחנו נמצאים פה במקום שמתפתחת תורת המשחקים וחתן פרס נובל נמצא שתי קומות מעלינו".

בן ששון סיפר כיצד ההצטיינות באה לידי ביטוי בעולם האקדמי, "האוניברסיטה מובילה במדעי היהדות, פירושו של דבר שהמדע העולמי יודע לפנות אלינו ולשוחח איתנו כשצריך תשובות לשאלות מחקריות. אין כינוס הגון שלא מזמינים את החוקרים שלנו ואין פעילות שאנחנו עושים שאנחנו לא רואים את טובי המדענים בעולם".

בנוגע לחרמות על ישראל הוא אומר, "מוסדות שמחרימים את ישראל יש אולי במדינות ערב, אבל בעולם אין מוסדות שמחרימים אלא רק מדענים בודדים, ויש קהילות של מדענים סביב תחומים. למשל האגודה ללימודים אמריקנים ואגודה ללימודים אנטרופולוגים אלה אגודות שהכריזו שהן רואות את החרם ככלי ביטוי נכון ורואים את זה בשולי החיים האקדמים שלנו ותפקידנו להילחם בזה".

"יש שתי דרכים להילחם", אומר בן ששון, "אפשר להילחם בחושך ואפשר להרבות את האור. ככל שאנחנו חזקים יותר מדעית, כך ערכו של החרם פוחת. לכן עלינו להשקיע בסטודנטים שבאים, להשקיע במשאבים כדי להביא לכינוסים בינלאומיים, ובראש ובראשונה להשקיע במדע. אם מדינת ישראל משקיעה כיום תשעה מיליארד היא צריכה להכפיל את זה".

פרופ' בן ששון רומז כי ייתכן שהמניע של יוזמי החרם על ישראל הוא אנטישמי, "מה שאני בעיקר רואה זה כניעה ללחצים פוליטיים של כל מיני גופים. מה בליבם של האנשים? אנטישמי זה כבר לא באופנה אז אני מניח שאנשים לא מתנהלים בשפה הזאת, אבל אני לא יודע לגלות את ליבם של האנשים".

"שממשלת ישראל תמשיך לומר ובקול יותר חזק שהמחקר הוא בעדיפות ראשונה של הארץ, אבל נועד על מנת להגן על דברים. אנחנו צריכים להגן על השפה שמבטיחה את עתידה של המדינה. אין נשק אסטרטגי יותר מאשר האקדמיה והמחקר. לכן צריך להרבות במחקר ולעודד קשרי מדע בינלאומיים", אומר נשיא האוניברסיטה העברית.



טוען....