"סיירת צניעות"? מזכ"ל בני עקיבא עונה

בנו של הרב בני לאו חזר ממחנה סיירים של בני עקיבא והיה מתוסכל מהצוות שפעל להפרדה בין בנים לבנות. מזכ"ל בני עקיבא משיב.

עוזי ברוך , ג' באלול תשע"ה

דני הירשברג
דני הירשברג
בני עקיבא

סערה בפייסבוק בעקבות סטטוס שפרסם הרב בני לאו בו הוא מספר על בנו אלדר בן ה-15 ששב מתוסכל ממחנה הסיירים של בני עקיבא בשל החלטת התנועה להציב צוות שיפעל להפרדה בין בנים ובנות.

הרב לאו כתב "הבחור, דור שלישי לחניכי התנועה, חזר מתוסכל מכמה אנשי צוות שהסתובבו במחנה וכל מה שעניין אותם היה להפריד בין בנים לבנות. הדברים שלו מדברים בעד עצמם ונותנים לנו תמונה מזווית אישית למה שבעצם כולנו יודעים. משיכת החבל בתוך התנועה מתרחשת כבר למעלה משלשים שנה. אלה מושכים להקצנה דתית ואלה מושכים לחיים 'מאווררים'. הבן שלי שותף לקבוצה אחרת, הלוקחת את החיים הדתיים במלוא הרצינות וההקפדה אך מתקוממת שהפרשנות היחידה לחיים דתיים משמעותיים היא הפרשנות החרדלי"ת. לתשומת לב קברניטי התנועה".

מזכ"ל בני עקיבא דני הירשברג הגיב בפוסט רחב לדברים של הנער תחת הכותרת "בבני עקיבא חיים עם אחריות".

הדברים המלאים של המזכ"ל לרב לאו:

אחרי התלבטות החלטתי להשיב – מה שייאמר כאן הוא מעט מהרבה

קראתי בעיון את דבריו של בנך אלדר, אכן התנסחות מרשימה, אך רחוקה מאוד מלצייר את המציאות.

אין במחנה סיירים ולא בשום מחנה אחר סיירת צניעות ויש הנחיה מפורשת לא להעיר בנושא – ההערה עליה מדבר אלדר מתייחסת לאירוע הרקדה שהיה במוצאי שבת ובו ביקשו חניכים מאחת הרכזות שתורה לבנות לרקוד במקום נפרד. – מחנות בני עקיבא הם המקום האחרון עליו ניתן לומר שיש בו התחרדות...

מידידי ורעי, שאותו אני מעריך ומוקיר הרב בני לאו אני מאוכזב, ממך הרב בני ציפית לראיה יותר מורכבת, ציפיתי שכשבנך יחזור עם התחושות הכואבות אותן הוא היטיב לתאר, תכיל אותן כפי שאתה יודע, תחבק ואז תסביר לו כפי שאתה מיטיב לעשות, שהמציאות מורכבת... כן שבני עקיבא שבה גדלנו היא תנועה שיש לה אחריות גדולה, שחייבת להיות בה את אותה הכלה שאנו תובעים ובצדק, מהציבור החרד"לי, שמותר וצריך להתחשב בקבוצות שלא מעוניינות להימצא במקום בו בנות רוקדות.

עברנו קיץ מרשים, למעלה מעשרים ושניים אלף חניכים! בחרו להיות חלק מ'תנועה של עם' ונטלו חלק במחנות הקיץ, לרבים מהם יש ביקורת, לאלו המציאות נראית פרוצה ולאלו היא נראית מתחרדת (האמן לי שלצד השני קשה לא פחות) אך המשותף לרובם היא האחריות, ההבנה שככה חיים במשפחה גדולה. את הסוד הזה שמעתי ממך הרב בני עשרות פעמים והנה פתאום אתה מתייצב בדיוק על אותה הטריבונה שבה מתייצבים הקוראים להפרדה, רק בצד השני של המגרש ויחד עם חבורה (שחלקה כלל לא שולחת את ילדיה לבני עקיבא) המחפשת את הנגעים...

איננו מבקשים חסינות מביקורת, ואם ציטטת את הרב קוק אומר שאהבתי הגדולה לתנועה לא תסמא את עיניי מלראות מומיה... ויש כאלו... אבל איפה לימוד הזכות? איפה יכולת ההכלה? איפה ההיכרות הגדולה שיש לך עם בני עקיבא?
האם בני עקיבא עסוקה בנושא הזה? האם הסתובבת במחנות הקיץ? האם אפשר לקרוא למציאות שם התחרדות?
עשיתי ימים ולילות במחנות הקיץ – שוטרי טאליבן?

אלדר כותב: 

"...אולי זה היום שתנועת בני עקיבא שלי תקבל על עצמה, כחלק מתהליך התשובה הכולל, להפסיק להפריד ולהרחיק בהרחקות חיצוניות בין בנים לבנות ולחנך לחברה משותפת שיש בה קדושה ויש בה צניעות..." אלדר יקירי איפה בדיוק בני עקיבא עוסקת בהפרדה ובהרחקה? האם באמת היית במחנה סיירים בעין זיתים?

הרי אתה הרב בני יודע שראשנו ורובנו נתון בסוגיות של שבטי יובל לבעלי צרכים מיוחדים, בקליטת אחינו בני העדה האתיופית, בתכנית עמישב לקליטת חניכים מארצות רווחה. במלחמה על צדק חברתי, אתה יודע כמה אנו עסוקים באיחוי הקרעים בעם ביצירת חברה סובלנית – האם כל זה נעלם כשרכזת ביקשה שלא יהיו ריקודי בנות?

לסיום אשאל איפה השותפות? איפה האחריות? כמה ומי מהבוגרים מוכנים להיות בקיץ חודש ביער? האם הציבור המוחא כפיים כאן מבקש להיות שותף או רק לעמוד מהצד ולבקר? האם בנותיכן תתייצבנה לקומונה? אני מזמין אותך ואת ציבור עושיי ה'לייקים' להיות חלק! להיות שותפים!

אתה מכיר את מספר הטלפון שלי, פוסט שכזה הוא לא ביקורת בונה, הוא לא שותפות, הוא לא אחריות והוא בוודאי לא יקדם את העניין.

בברכת ח-ב-ר-י-ם לתורה ועבודה
אוהבך דני הירשברג