רבים ראו את פרופ' איתן ששינסקי כאויב חברות הגז לאחר שהוועדה שעמד בראשה שינתה את כללי המשחק במיסוי על משאב הטבע החשוב, אך בחודשים האחרונים הוא נמנה על התומכים המובהקים במתווה ההסכם עם אותן החברות.
בראיון מיוחד לערוץ 7 מספר פרופ' ששינסקי, מומחה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, בהרחבה על החשש שהגז יישאר באדמה, על הצעדים החשובים שנעשו לפירוק המונופול בשוק האנרגיה ועל המחירים שלדעתו ירדו עוד הרבה.
בפתח הראיון הוא מספר על הוועדה בראשה עמד, "הוועדה הראשונה עסקה במיסוי של חברות הגז, והיה ברור מעל לכל ספק שהמיסוי היה נמוך מידי, הנמוך ביותר מבין 150 מדינות שממסות את מאגרי הגז והנפט. לכן החלטנו מה שהחלטנו וזה עבר אחרי ששכנענו את כולם והעברנו את החוק".
נזכיר כי המלצות הוועדה והחוק שחוקק בעקבותיהן העלו את המס שמשלמות חברות הגז ליותר מחמישים אחוזים מההכנסות.
אחרי שלב המיסוי, התפנו הגורמים לטפל במצב שנוצר במבנה השוק, כאשר השותפות של חברת דלק הישראלית בבעלות יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית הפכה למונופול בשוק הגז.
"אפשר לשאול למה קרה שבמשך השנים, מאז שנת 2011 שהחוק עבר, לא טיפלו בשאלה של מבנה משק הגז, כלומר המונופול והמחירים. אולם, בתנאים האלה שנוצרו אני חשבתי שהדרך שצריך ללכת בה עכשיו היא דרך סבירה ונכונה. קודם כל הייתה החלטה שעושים את הכול על ידי הסכם עם החברות. האלטרנטיבה הייתה שנובל אנרג'י, שמחזיקה במאגרי הגז תמר ולוויתן, תגרור את ישראל למשפטים ארוכים שייקחו הרבה זמן, ולכן עדיף להגיע להסכם עם החברות אם ניתן", בכך הוא מסביר מדוע העדיפו מקבלי ההחלטות לנהל משא ומתן עם החברות ולא לחוקק חוקים כפי שנעשה בוועדה בראשה עמד.
עניין נוסף שהצריך הסדרה לדעתו של פרופ' ששינסקי הוא נושא המחירים. "בזמן האחרון הייתה התפתחות במחירי הגז בעולם כלפיי מטה, ומחירי הגז שמתאומים עם מחירי הנפט הם במגמת ירידה, ולכן הייתה סיבה טובה שהמשק הישראלי לא ימצא את עצמו במחירים גבוהים במידה ניכרת מהמחירים בעולם. לכן חשבתי שמן הראוי להיכנס למשא ומתן עם שותפויות הגז בשני הנושאים - פיצול המונופול ומתווה המחירים".
ששינסקי מסביר מהם ההישגים במתווה הגז שגיבשה הממשלה מול חברות הגז, "יש שינוי משמעותי במבנה המשק. במאגר תמר יהיו בעלים חדשים שיכולים לקבוע מדיניות מחירים משלהם, והחברות דלק ונובל אנרג'י יחויבו למכור גם את שני המאגרים הבינוניים כריש ותנין. זה יכול ליצור תחרות מסוימת מוגבלת שיש בה בינתיים שני שחקנים ובעתיד שלושה שחקנים בלתי תלויים ואנחנו מקווים שתהיה תחרות מחירים סבירה".
כיום צרכן הגז המרכזי בישראל הוא חברת החשמל, שצורכת בין 70 ל-80 אחוזים מהתפוקה של מאגר תמר. החברה חתמה על הסכם שהוא יקר מהמחירים בעולם, אולם ההסכם הזה יישמר כדי להימנע ממצב בו ישראל תצטייר כמפרה של חוזים משפטיים. "זה לא דבר רצוי", אומר ששינסקי ומסביר כי הדבר ישתנה בשנת 2020 אז תוכל חברת החשמל לפתוח במשא ומתן מחודש על המחירים שעומדים על 5.7 דולרים ליחידת חום, עד אז צרכנים קטנים יוכלו לקנות במחיר שיסוב סביב 4.7 דולר.
אחד הסעיפים במתווה מחייב את החברות לחתום על חוזים עם יצרנים פרטיים דבר שיהווה חלופה לפיקוח על המחירים כפי שמסביר הפרופ', "זה ממזער את הנזקים של המונופול מול הצרכן הפרטי, וזה תחליף בעצם ותחליף טוב יותר לדעתי ולדעת רוב האנשים שעסקו בעניין מאשר פיקוח ישיר על המחירים. הניסיון של פיקוח מחירים בעולם, כולל שכנתנו מצרים שהיה שם מחיר של שלושה דולרים, הוא לא טוב. אחרי שמצרים עשתה פיקוח נפסקו שם חיפושי הגז ועכשיו הם מבקשים לייבא גז מישראל, הפיקוח אין לו רקורד טוב. להפך", ובכך הוא מתייחס לדרישה של גורמים פוליטיים לפקח על המחירים.
לשאלה האם קיימת אפשרות אמתית שחברות הגז ישאירו את הגז באדמה הוא משיב, "קשה לומר. המגמה של ירידת מחירי הגז בעולם ללא ספק יוצרת אצל נובל אנרג'י היסוסים מסוימים לגבי השקעה בסדר גודל של 6-7 מיליארד דולר, אי אפשר להתכחש לזה".
בסיום הראיון מסביר ששינסקי על החשיבות של פיתוח מאגר לוויתן הגדול מבין המאגרים שנתגלו, "לנו כמדינה היה מאוד חשוב שלוויתן יפותח בזמן הכי קצר שניתן. המתווה הזה קובע כללים מסוימים קשיחים עם אבני דרך ואם הם לא יעמדו באבני הדרך מבחינת המדינה התחייבות שלה מבוטלת והיא יכולה להחליט מה לעשות".