בירושלים: רחוב על שם מציל רבבות יהודים

עושים כבוד למצילם של למעלה מארבעים אלף יהודים: בשכונת פסגת זאב ייחנך רחוב על שמו של משה קראוס ז"ל, איש תנועת 'המזרחי'.

שמעון כהן , ט' באלול תשע"ה

מרדף. פסגת זאב
מרדף. פסגת זאב
פלאש 90

בשכונת פסגת זאב שבירושלים ייחנך מחר (שלישי) רחוב על שמו של משה (מיקלוש) קראוס, איש תנועת 'המזרחי' שהציל בקשרים שטווה בתקופת מלחמת העולם השנייה עם השלטון ההונגרי והנציגות השווייצרית למעלה מארבעים אלף יהודים.

קראוס שנפטר בשנת 1986 ניהל את המשרד הארצישראלי בבודפשט בירת הונגריה בין השנים 1935–1945.

על מבצע ההצלה שניהל יחד עם ראול ולנברג והקונסול השווייצרי קרל לוץ תוך ניצול מנגנון החסות של מדינות ניטראליות מסופר באתר 'ויקיפדיה' כי "קראוס הגה את הרעיון של חלוקת כתבי חסות "שוץ-פאסים" (Schutz-Pass) לכ-7,800 יהודים שהיו כלולים כביכול ברשימת המועמדים לעליה מהונגריה לארץ ישראל, ושהסרטיפיקטים שלהם לא נוצלו מאז תחילת המלחמה. באמצעות קשריו עם הדיפלומט השווייצרי קרל לוץ, הממונה על המחלקה לאינטרסים זרים בשגרירות שווייץ בבודפשט, הצליחו השניים להנפיק תעודות חסות שווייצריות – לא רק ליהודים הכלולים ברשימת העלייה, אלא גם לכל בני משפחותיהם – והעמידו את מספר היהודים בעלי החסות השווייצרית בבודפשט על עשרות אלפים. בכתבי החסות שהוציאה נציגות שווייץ ליהודים נכתב כי "המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השווייצרית מאשרת בזה כי פלוני אלמוני מופיע בדרכון קולקטיבי שווייצרי, ויש לראות בו אדם בעל דרכון בר תוקף". תעודות חסות אלו כובדו בהונגריה, והעניקו לבעליהן ביטחון אישי יחסי".

עוד מסופר כי "גודלהּ של הנציגות השווייצרית לא איפשר לה להתמודד כראוי עם מבצע בסדר גודל כזה, ולכן נמצא בבודפשט בניין משרדים שנידב יצרן זכוכית בשם ארתור וייס לטובת העניין. המקום, שזכה לכינוי "בית הזכוכית", הפך במהרה לכתובת לרבבות מתושבי בודפשט, אשר הגיעו לשעריו בתקווה להיכלל ברשימת היוצאים. קרל לוץ פרש על הבניין חסות דיפלומטית שווייצרית, ובאוקטובר 1944 הפך בית הזכוכית למקום מחסה מוגן, ואיש לא העז לצאת ממנו לרחובות".

"באפריל 1944 ברחו חמישה אסירים ממחנה ההשמדה אושוויץ. שניים מהם – היהודים הסלובקים רודולף ורבה ואלפרד וצלר – סיפקו מידע מדויק על תהליך ההשמדה ועל היקפה, ואף המציאו את שרטוטי המחנה ועדות לתוכנית להשמדתם של יהודי הונגריה. דו"ח זה – "דו"ח ורבה-וצלר" (לעתים: "דו"ח אושוויץ" או "הפרוטוקולים של אושוויץ") – כלל 32 עמודים מפורטים, והופץ בחמישה עותקים. בסוף חודש מאי 1944 קיבל קראוס לידיו את הפרוטוקולים. אליהם צירף דו"ח על גירושם והשמדתם של היהודים בערי השדה בהונגריה, ושלח את המסמכים לשליט הונגריה דאז, מיקלוש הורטי, ולכל האישים הפוליטיים החשובים בהונגריה. כמו כן, העביר קראוס לשווייץ באמצעות דיפלומט רומני, נוסח מקוצר בתרגום לאנגלית של כל הפרוטוקולים. החומר שוכפל והועבר לסוכנות עיתונים בינלאומית על מנת שיפורסם. בעקבות העברת החומרים הופעל לחץ בינלאומי כבד על הורטי, וב-8 ביולי 1944 הורה להפסיק את גירוש היהודים".

לימים קיבל קראוס תעודת הוקרה מממשלת שווייץ על הצלת 30,000 איש מיהודי הונגריה. כאמור, מחר (שלישי) תקיים עיריית ירושלים בשעה 16:30 טקס חנוכת רחוב על שמו של קראוס. הטקס יתקיים בצומת הרחובות צורף וקראוס.