חדש: "בוצרת" מיוחדת לשמיטה

במכון צומת ייצרו התקן 'גרמא' מיוחד לפעולת הבצירה. ההתקן נועד לבצירה בשנת השמיטה בכרמים שנמכרו ב"היתר מכירה".

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב באלול תשע"ה

בוצרת עם התקן שמיטה בקיבוץ מגדל עוז
בוצרת עם התקן שמיטה בקיבוץ מגדל עוז
צילום: מכון צומת

עונת בציר הענבים כבר החלה, ובמכון צומת מציגים את התקן ה'גרמא' שפותח במכון במיוחד עבור פעולת הבצירה.

לאחרונה, לקראת סיום שנת השמיטה ותחילת עונת הבציר, נתבקשו מהנדסי המכון להתאים את 'השמיטון הדיגטאלי' ששימש לחרישה ולזריעה גם לציוד מתוחכם הקרוי 'בוצרת', הבוצר את הענבים, מפריד את עלי הגפן ושופך את הענבים זבי היין לתוך מיכלים הידראוליים.

כידוע, גם המסתמכים על 'היתר המכירה' נמנעים ממלאכות האסורות מן התורה, כמו חרישה וזריעה, וכן בצירה ("כרמך לא תבצור"). חקלאים רבים משתמשים למלאכות אלו בנכרים. אולם, בבצירת ענבים ליין לא מעסיקים נכרים, וזאת מסיבות שונות, ועל כן נוצר הצורך בשימוש בבוצרת.

ביזמת הקיבוץ הדתי, המקפיד על עבודה עברית, פותחה הבוצרת המאפשרת בצירת ענבים בשנת השמיטה גם ע"י יהודים.

הרב שלמה גורן זצ"ל, אשר היה הרב הראשי לישראל, הטיל על מכון 'צומת', בראשות המהנדס הרב ישראל רוזן, לפתח מיכשור 'גרמא' מתאים לקראת שמיטת תשמ"א (1981) כתחליף לשימוש בנכרים, ולהורדת איסור דאורייתא ממלאכות אלו.

על היוזמה בירכו גם הרבנים הראשיים שלאחריו, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, וכן הרב שאול ישראלי זצ"ל, שהיה הפוסק הבכיר בסוגיות הלכתיות-חקלאיות בדורנו.

השנה, לקראת השמיטה הבעל"ט בתשע"ה, נפתח חלון הזדמנות חדש ביישום מערכות אלו. לאור ההתקדמות הטכנולוגית, הציוד הרתום לטרקטור מופעל באמצעות מערכת דגיטאלית ובלחיצת מקש. ההתערבות ההלכ-טכנית של מכון 'צומת' אמנם מורכבת יותר, אך התוצאה הרבה יותר נוחה לתפעול.

ראש המכון המהנדס הרב ישראל רוזן אומר כי "מכון 'צומת' זוכה להמשיך את היישום ההלכטכני של פסקי רבני הציונות הדתית מימי קום המדינה".